סוף הסיפור

בסוף הסיפור צעקה המשיח לאלוהים- קח ממני את כל הכוחות המיוחדים, ותן לי לחיות בשקט. לא רוצה בית מקדש, לא רוצה שלום עם היהודים והערבים, לא רוצה אפילו שלום בתוכי. רק תן לי לחיות בשקט. לא רוצה אנשי מקצוע שישלחו אותי לטיפול הלא נכון, שיפגע בי עוד יותר בנפש, כשהגוף שלי לא מאוזן בגלל מחסור בשינה, באכילה נכונה או ברוגע פיסי. לא רוצה יותר אנשים שיבהלו מהכעס שלי, ולא יקשיבו לתכנים, בגלל תיוג לא רוצה יותר להיות שליחת אלוהים עלי אדמות לתיקון עוולות ולהגנה על החלשים רוצה אני לחיות את חיי בשקט. לא מעניינת אותי ההרשאה המקצועית המיותרת הזאת, שבגללה כמעט יצאתי מדעתי יותר מדי פעמים לא מעניין אותי גם הרשיון שלי. כלום לא מעניין. רק לחיות את חיי בשקט. עם אנשים מחייכים ולא נבהלים ברגע האמת עם אנשים נורמליים. לחיות בשקט, צעקה המשיח לאלוהים. והוא הקשיב לה. לקח ממנה את כל הנבואות והסימנים ומחשבות השווא ונתן לה לישון ולישון ולישון והאנשים המשיכו לרצוח ולצרוח ולהלחם ולאיש לא היה איכפת מאיש והעולם כמנהגו המשיך לנהוג עוד חמשת אלפים שנים כאלה לפחות. לילה טוב תמי.

היי תמי, לפעמים מרוב פולנטר - לא יודעים כבר מה קשור למה, מה הביצה ומה התרנגולת. אבל לעניות דעתי, כשיש איזון נפשי אז איתה יחד תבוא השינה הטובה, דאגה להכנת מזון בריא בסבלנות רבה, וברגיעה פיסית. לפעמים צריך לנקוט באמצעים נוספים למרות שלא תמיד הולכים יד ביד עם אמונתינו- כמו תרופות למשל. וזה בכלל לא קשור לתיוגים! כל מחשבה ודיעה זכותה במקומה מונחת ולא משנה כלל מה תוכנה, זה בראש ובראשונה. מעבר לכך, יש דברי טעם בכל מחשבה אנושית! לילה טוב

אין מקום בחברה הרובוטית שבנינו פה לקצת מעוף ודמיון?? חייבים לקחת מיד תרופות אם המחשבה מקבלת כנפיים, זה מזיק למישהו שתמי לא ישנה מספיק בלילות?? הרי היא מצליחה עם כל זה להיות רעיה ואם, ואני בטוחה שהיא עושה את זה טוב מה קרה לנו?? איפה אבדו לנו בדרך כל החלומות???

אל תעבדי עלינו, את עדיין משיחה רק שאת לוקחת את זה קצת יותר בפרופורציות, הבנת כבר שלא תגיעי תוך זמן קצר לשלום עולמי אז הסתפקת בשלום עם עצמך והנה הגעת לזה!! גם השאר יגיע אם תתמידי אוהבת מאד