התמודדות וסיוע לאם עם בעיה נפשית

שלום רב אני בן יחיד לאם חד הורית, סובלת מפריצת דיסק וסכרת סוג 2. התגרשה בגיל 30. כיום קרובה ל-50. החל משנות ה-20 בחייה הידרדרות בתפקוד, בעבודה, קשרים חברתיים וכו'. ב-20 שנה האחרונות כלל לא עובדת, רוב הזמן בבית, ללא חברה, ללא בן זוג, נטל על המשפחה, הזנחה (היגיינה, סביבה וכו') בגלל הסכרת – ההזנחה יכולה להפוך למסוכנת. למזלנו עדיין לוקחת תרופות ומשתפת פעולה (בעיקר כשרואה תוצאות שליליות כמו פגיעה בעיניים שאחריה טיפלה היטב ועברה סידרה של טיפולי הזרקות לעיניים דרך קופת החולים בלי שהיינו צריכים לשכנע אותה). לאורך השנים מסרבת להכיר בבעיה, טוענת שהכל בסדר ולא מוכנה לשתף פעולה עם טיפול פסיכיאטרי/פסיכולוגי – מעבר לכמה פגישות ראשונות ש"הוכרחה" ללכת על ידינו. בעבר אחד הפסיכולוגים העלה חשד לסכיזופרניה זחלנית, אך לא אומת על ידי פסיכיאטר. המשפחה מקבלת עצות ממרכז "שלנו" לתמיכה במשפחות המתמודדות עם פגוע נפש במשפחה. למדנו איך להתמודד איתה. עם זאת, עדיין יש חשש ויש תחומים בהם לא יודעים מה לעשות. לאחרונה שמתי לב גם לצמצום בהבעות, בתקשורת ובהצטברויות של כעס על בני משפחה (בעיקר ילדים) ש"לא מתייחסים אליה" לטענתה. השאלה המרכזית, היא האם סכיזופרניה או כל מצב נפשי אחר (למרות שלא אובחנו) יכולים לגרום להמשך צמצום התפקוד והתקשורת, עד למצב בו היא כמעט לא תתקשר איתנו ותהפוך לצמח? כמו כן, האם יש פתרון אחרון במצב בו היא מסרבת להכיר בבעיה ולשתף פעולה? תודה לעוזרים (:

שלום רועי, אני מצטער לשמוע על מצבה של אימך. זה לא פשוט להתמודד עם מצב כזה וכדאי שלא תעשה זאת לבד (כתבת שאתה בן יחיד, אבל בהמשך אתה מתבטא בלשון רבים, אז אני מקווה שאתה לא לבד בטיפול בה). לשאלותיך: 1. האם סכיזופרניה או כל מצב נפשי אחר יכולים לגרום להמשך צמצום התפקוד והתקשורת, עד למצב בו היא כמעט לא תתקשר ותהפוך לצמח? סכיזופרניה כולה לגרום לצמצום תפקודי, רגשי ושכלי, אך לרוב הצמצום הזה מופיע בשלב הראשון, הפעיל של המחלה ואינו ממשיך להתקדם במשך השנים. ליקוי תפקודי רציני כמו שאתה מתאר, שממשיך להחמיר לאחר שנים רבות, מעלה חשד לאפשרויות אבחנתיות נוספות, ביניהן בעיה רפואית כללית שטרם אובחנה. בכלל זה גם פגיעה במוח בעקבות הסכרת. 2. האם יש פתרון אחרון במצב בו היא מסרבת להכיר בבעיה ולשתף פעולה? שאלתך נוגעת לאפשרות של טיפול כפוי. מבחינה חוקית יש כמה אפשרויות פעולה, אך אינני יודע איזו מהן רלוונטית, אם בכלל. לשם כך עליך להתייעץ עם רופא שמכיר את כל פרטי מצבה של אימך. באופן כללי, כדי לטפל באדם ללא הסכמתו יש אפשרות למנות אפוטרופוס לגוף, או לטפל בו (או בה) במסגרת טיפול כפוי בידי פסיכיאטר מחוזי (אם זה טיפול פסיכיאטרי). אם אדם מאושפז בבית חולים ישנן עוד אפשרויות. החוק ובתי המשפט מטילים בנושא זה סייגים חמורים שנאכפים בקפדנות ולכן חשוב להכיר את כל פרטי המצב של אימך כדי להחליט איזה אפשרות פעולה נכונה, אם בכלל.