התקף דכאון קשה.

התעוררתי עכשיו עם הרגשה שבגלל הקושי לא בא לי לחיות. לכאורה יש לי בעל טוב ושלשה ילדים טובים שמלבד החיילת האחרים לא בבית ועסוקים בעבודתם וענייניהם. אני לא עובדת כבר 3 שנים בגלל פיטורים אך היתה תקופה שנהנתי מהחוגים והתחביבים. ועכשיו תפסה אותי שוב מרה שחורה. אני בטוחה שיש קשר גם לגיל המעבר וגם לבדידות שחלקה נובע מפחדים שלי מנסיעות וכד'. כבר 4 שנים אני לוקחת סרוקסט(פאקסט) רב הזמן שהייתי בסדרלקחתי חצי כדור וגם לא תמיד כל יום. לאחרונה המצב הורע .דברתי עם הרופא ואמר להגדיל לכדור כל יום. תוך כמה זמן זה יכול לעזור? אני סחבתי את עצמי בכח לחדר כושר אך כרגע אני מרגישה תשושה ומיואשת וחבל לי לראות את בעלי סובל. הוא הכח שמאחורי אך אני דואגת לו. בקיצור אני מרגישה עכשיו במלחמת השרדות ויש רגעים ממש קשים שמרגישה שאני לא שווה כלום במצב כזה ואין לי כוחות להתמודד. לא רוצה להגיע לאשפוז כמו שהיה לי לפני 30 שנים זה יפגע מאד במשפחה ובמצבי. אני בת 56. אנא עזרתך מבת עירך.

שלום, כדאי להתכן רופא מטפל (פסיכיאטר) על סבל שלך ולתאם איתו שינוים טיפוליים, אולי גם שיחות עם פסיכולוג. אין ספק שיש לך מוטיבציה להשתנות ואפשר לשפר את מצב עם הזמן... בברכה, ד''ר רודרמן