מדבר עם עצמי

כבר תקופה ארוכה ששם לב שאני מדבר אל עצמי, קודם זה היה במחשבות אחר כך בתנועת שפתיים, ממש מנהל שיחה עם עצמי וכששם לב לכך ממש מרגיש לא נוח עם יש אנשים מסביבי. מה הסיבה לכך? מה אפשר לעשות כדי להפסיק את המצב המביך הזה? אשמח לתשובה

סתם מחשבה- נראה לי שזה בא מתחושה של בדידות. כשלא מדברים מספיק עם הסביבה, או שלא מדברים את התחושות האמיתיות מול אנשים- יש צורך באיזה מנגנון פיצוי שיוכל לאפשר לך לומר את הדברים -המחשבות והרגשות, בצורה טבעית בלי מחסומים ובלי חשש מביקורת של הסביבה. אני אגב נושאת נאומים שלמים אל עצמי, כמובן דואגת שאף אחד לא נמצא סביבי- אבל בתור אחת שעושה את זה כבר שנים אני יכולה לומר לך שזה משפר מאוד את יכולת הביטוי ואת חדות המחשבה. מאז אני מדברת בדיוק באותו קצב שאני חושבת. ונדמה לי שזה גם קשור לצורך סמוי לדבר או להופיע מול קהל. היום אני עושה את זה כמעט ללא חשש (אחרי תרגולים איו ספור מול קהל דמיוני...). בהצלחה, ושים פס על הכללים החברתיים, רק פשוט תוודא שאין אף אחד בסביבה.

שלום, לא כדאי להכנס לפאניקה. הרבה אנשים מדברים אל עצמם, זו את תגובה נורמטיבית במקרה שיש שליטה ותובנה. חשוב להבין שאנחנו בוחרים שיטות התנהגות שמתאימים לנו. רוב אנשים שמדברים על עצמם הם בודדים ויש להם רצון לדבר עם מישהו. בברכה, ד''ר רודרמן