תעזרו לי!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני בת 57, עובדת בעבודה מסודרת וקבועה , עייפה מהחיים. לכאורה הכל בסדר, בעל 3 ילדים , בית, פרנסה, אבל שום דבר לא קיים. לא זוכרת מתי צחקתי באמת פעם אחרונה. אני עם עודף משקל של 30 קילו. מרגישה בודדה, אני מרירה ומקטרת וזה מרחיק את האנשים סביבי. לא משנה מה קורה ומה עוצמתו - אני אדישה לחלוטין. מעבירה את היום כמו זומבי. אני גרה ברעננה, בבקשה תפנו אותי, תעזרו לי. אין לי שום מחשבות אובדניות, אבל החיים פשוט עוברים לידי ולא נוגעים בי. תודה

לאורה שלום רב, את מוזמנת לפנות לבדיקה וטיפול או במערכת ציבורית במקום מגוריך (עם את שייכת לקו"ח "כללית" ברעננה יש מרפאת "נוטרים", את יכולה לברר דרך רופא משפחה) או באופן פרטי. בטוח שאפשר לעזור לך. בברכה, דר' י. בייטלמן

בגיל המעבר (בין יתר התסמינים: כמו גלי חום, הזעה כאילו מרחו אותנו בשפכטל ששום מקלחת לא עוזרת, דכדוך, בכי פתאומי בלי שום סיבה נראית לעין, עצב, איבוד ענין בכל מה שפעם היה מעניין - בקיצור , תפני לפסיכיאטר ולא לפסיכולוג. דיבורים לא עוזרים פה. דרך קופות החולים זה לא לוקח הרבה זמן לפחות אצלנו - כך שכדאי שתנצלי את הביטוח המושלם או אחר שודאי יש לך - ותזמיני תור אצל פסיכיאטר פרטי. ועוד טיפ קטן אבל הכי חשוב: אם אחרי פגישה או שתיים או בואי נאמר שלוש פגישות - את מרגישה שאין לך כימיה עם הרופא, זה לא בושה להגיד לו את זה בנימוס. ולהפרד יפה לשלום ולחפש רופא אחר. ברפואת הנפש הכימיה של הרופא עם המטופל חשובה לא פחות ואולי יותר מהכדורים שהוא רושם, גם הליכה נמרצת לפחות שעה ביום תעזור לך פלאים. אל תוותרי, תלחמי נגד הדכאון - ובודאי שתורידי במשקל ותתגברי. ברוריה