סירוב לטיפול

אבי אובחן לפני למעלה משבע שנים כסובל ממאניה דיפרסיה, כבר אז סירב להיבדק וייחס את תחושותיו והתנהגותו לבעיות גופניות מהן כביכול סובל (לציין כי היה בריא בד"כ, והמחלה פרצה לאחר ניתוח קטן אלקטיבי ואשפוז בביה"ח). במהלך השנים האחרונות לא ניתן היה בשום צורה להביאו לפסיכיאטר לבדיקה והערכה. בקושי רב נטל מחצית כדור זיפרקסה אשר הומלץ לו אז וגם לא בקביעות. לעיתים עשה עצמו כאילו נוטל והסתיר את שברי הכדורים. מאז גם הינו חשדן מאוד לגבי רופאיו והיום אינו מסכים להיבדק גם לעניין בעיות גופניות קטנות אשר צצות פה ושם. באחרונה מסרב לחלוטין ליטול טיפול תרופתי כלשהו ומאז ההפסקה המוחלטת מזה כחצי שנה הרושם הוא כי נמצא בשלב המאני ובשנית; ממעט לישון(ישן כ-4-5 שעות בלילה ולעיתים לא ברצף ואף פחות), מרבה לדבר ובקול רם כאשר אינו מודע לסביבתו, אנרגטי באופן מוקצן, מבזבז כספים על קניות קטנות של מותרות (אומנם קטנות אך מרובות), מתכנן תוכניות גדולות ולא תמיד מותאמות ליכולותיו, צופה בתוכניות טלוויזיה אשר תוכנן לא תמיד נקי (מה שאינו תואם את אישיותו קודם לכן). כאשר מעמתים אותו עם התנהגותו ומעשיו מכחיש מכל וכל, נותן הסבר הגיוני ורציונלי לכל מעשה או קנייה, מסביר כי מפצה על שנים של דיכאון. לא ניתן בשום אופן להביאו למודעות וכל שיחה בבית סביב הנושא מתפתחת לעימות ופיצוץ. אמי מתקשה לקבל את בעיותיו, מתנגדת באופן גלוי ונחרץ לכל מעשיו, עוקבת אחר כל צעד שלו ובוחנת, קשה איתו מאוד בתגובותיה. לציין, שגם ניסתה בעבר להיות סבלנית וסלחנית יותר ללא הצלחה לאחר שמעשה מוקצן כזה אחר הצליח להוציאה שוב משלוותה. מה ניתן לעשות? כיצד ניתן להביאו לטיפול למרות התנגדותו הנחרצת? לציין, ששלב זה נראה כהיפומאניה ואין הוא מזיק לסביבתו/לעצמו לבד מעניין זה שמעשיו מטרידים מאוד ופוגעים בשלוות הבית. כיצד ניתן להביא אדם כזה לטיפול בכלל?

למוריה שלום רב, אכן קשה מאוד להביא בן אדם לטיפול בניגוד לרצונו, במיוחד כשהוא נמצא במצב מני ונהנה מזה, ורק הסביבה סובלת. במקרה כזה לעיתים עוזר להפעיל לחץ מסויים, כולל בצורה של אולטימתום, שיבין שאין לו ברירה ואינו יכול לעשות כל דבר שהוא רוצה. בברכה, דר' י. בייטלמן