בקשר לשאילתה הקודמת שרשמתי ....

שבה רשמתי שאני לא יודע אם הרופא טוב לי או לא. ובכן בישביל תשובה טובה אני אוסיף פרטים. קודם כל הייתי מטופל אצל רופא פרטי במשך 4-5 שנים וניסיתי המון תרופות אנטי דיכאוניות עד שהרופא הפסיק בעצמו את הטיפול. הבעיה היא חרדה ודיכאון. לאחר שנתיים של הפסקת תרופות הבעיה חזרה כמעט במלואה. עכשיו אחרי שנכנסתי למערכת השיקום המגוככת של משרד הבריאות אני הולך לרופא במרפאת הציבורית הנפשית שתאמיני לי ניראית יותר גרוע משירותים ציבורים אבל זה לא העניין. העניין הוא שהרופא שאני הולך אליו יודע מי אני ומה הבעיה שלי. הוא לא רופא צעיר ואני לא יודע אם הוא טוב או לא. כי הוא לא ביקש את התיק שלי מהרופא הקודם שטיפל בי באופן פרטי. והוא לא נותן לי אפשר לומר איזה שהוא סוג של תקווה. כלומר כן הוא אומר לי דברים חיובים כמו שאני חכם ושאני אמור להיות במקום אחר במקום המקום שאני נמצא אבל הוא לא אומר לי שמבחינה תרופתית יש אופציה לעזרה אלא פשוט כרגע לא נותן לי תרופות (ותאמיני לי זה לא שאני רוצה בכלל אחרי ההתנסות אם התרופות הקודמות שלא עזרו לי ושסיימתי איתם הייתי במצב לא טוב - עצבני מאוד אפשר לומר קריז, שמן , ועד היום עם בעיה בתפקוד המיני). הרופא כן מאוד ממליץ לי ללכת לפסיכולוג כי הוא רואה שאני יכול להפיק תועלת מזה. ובינתיים שום דבר לא קורה. אני לא מקבל שם פסיכולוג או עובדת סוציאלית כי המקום נמצא בתהליכי שינוי והמרפאה המפגרת הזאת משאירה אותי באוויר ככה רק עם פגישות רופא כבר כמה חודשים. אני התרגלתי מהרופא הקודם לחיפוש אחר תקווה או תרופה שתוציא מהבוץ הנפשי אליו אני תקוע. ועכשיו הרופא התורן (אפשר לומר) לא ממשיך את הדרך הזאת. ואני ממשיך להיות תקוע ואומר לי לעזור לעצמי בכוחות עצמי.שזה אחלה אם היה לי כוחות. אני ממש אבל ממש מבולבל ואין לי כוחות יותר למצב הזה. אני רוצה כבר רופא שידרבן ושיעזור לי כמו הקודם ולא שיראה אותי וישאיר אותי ככה בלי כלום. או שבעצם זה הסגולה שלו שהוא לא נותן תרופה כי אולי אני באמת לא צריך. וזה יכול להחמיא לי אבל אני מרגיש תקוע ובלי שום טיפול או כלי עזר ממש קשה לי עם עצמי. יש לי בעיה בלחזור לתרופות בגלל ההרס שהן משאירות אחרייהן.

שלום רב, אתה כותב דבר והיפוכו - אתה רוצה תרופות אך גם מפחד מהם מאוד, וכל דבר עשו איתך לא היה טוב עבורך - גם לקחת תרופות לא עשה לך טוב וגם לא לקחת מטריד אותך. אז נראה כי הבעיה לא בתרופות ולא ברופאים. אני מציעה לך להמתין בסבלנות עד שיהיה לך טיפול פסיכולוגי ולהביא לפסיכולוג את כל הקשיים הללו. בברכה, דר' י. בייטלמן