"נבואה המגשימה עצמה"
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
לד"ר היקר! אתה ממש לא חייב לעלות את ההודעה בימים הקרובים, במקרה ולמשהו תתפתח פריחה רק מלראות את שמי מסיבה אישית זו או אחרת (וייתכן, שממש עכשיו בשורות אלו אני "פורצת לדלת פתוחה" מי יודע, מה?!) בכל מקרה, אני אומר לך איפה השריטה שלי באה לידי ביטוי ומדוע באמת אני כותבת בפורום זה לא מעט. אני מכה על חטא. וזה אומר, שאני לא מסוגלת לסלוח לעצמי על הטעות שהובילה אותי למשבר זה (שיקום האחד שמסוגל לסלוח לעצמו יותר מאשר לאחר). ולכן, אני מחפשת כל הזמן תחזיות שליליות, כלומר: אם זה דכאון ממושך יותר משנה, קרי- כרוני. מעין לאפקט הפיגמליון "נבואה המגשימה עצמה". אולי משהו מאגי...מעין חזון חסר תקווה ושליטה. אופק, שאליו אני הולכת. וכמובן יש משהו אובססיבי ש"בזכות" הקריאה - אני משייכת בצורה פשטנית ועושה חיבור למחלה, דהיינו: חשיבה מאגית= סימפטום של הפרעת אישיות גבולית= זזה מה יש לי! וכך הלאה, והלאה...חגה לי בחשיבה מעגלית. בהחלט מצאתי לי עסוק מעניין. סביר להניח כפי שאני מכירה את עצמי, שלא רחוק הזמן וכ"כ ימאס לי מעצמי עד לכדי גועל, ואז אפסיק לחטט ולכתוב כאן (זה גם חלק מהפרעה גבולית, לא?! :) רק טוב
הלה שלום, יש לך את זה- את יודעת? מין קסם כזה. כמה חבל שכל-כך מסובך לך לנתב את זה למקומות בריאים ומתפקדים. כן, רק טוב....
אני רואה שאת בכיוון הנכון, עוד קצת ללחוץ על נקודת האמת וכל המוגלה תצא החוצה ואז יתחיל תהליך הריפוי - מול עצמך ומול "האחר"
מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
