צורך בבכי שלא נגמר

קורה לי משהו לא נורמלי שגורם לי סבל נוראי. אני כל הזמן צריכה לבכות. הצורך הוא פיזי ממש. צורך לשחרר בכי, ועדיף קולני... לפעמים צעקה זה לאחרונה כל הזמן. גם אחרי שמשתחרר די מהר "מתמלא" מחדש. לא קשור לדברים רעים או מחשבות רעות. פשוט כל הזמן. מרגיש לי כאילו מגיע יותר מהמקום של החרדה מאשר של הדיכאון. כאילו עוד תופעה פיזית שזקוקה להרגעה. מה שבלתי נסבל בזה זה לא הצורך, אלא העובדה שהוא בלתי ניתן לשחרור רוב רובו של הזמן (יש אנשים בסביבה והבכי קולני מאד, על סף צעקה) ואז המחנק בגרון נוראי, ושרירי הפנים מתחילים ממש לכאוב. מה עושים? אני לוקחת אפקסור 75 מ"ג כבר שנים ולפני שבוע העליתי מינון ל-150 מ"ג. מה עושים עם התופעה הנוראית הזאת?

לשיר שלום רב, ראשית כל, צריך לבדוק ממה נובעת התופעה הזו - האם היא נובעת מחרדה, או מדיכאון או מסיבות אחרות. לאחר שמאבחנים נותנים טיפול- תרופתי או פסיכולוגי או משולב. כעת את מקבלת טיפול נגד דיכאון וחרדה, במינון נמוך יחסית, יש להתמין עד שהטיפול ישפיע. בברכה, דר' י. בייטלמן