הפרעה וחשש מדיבור

ד"ר יאנה שלום, שמי עמית בן 28, עוסק בתחום ההוראה מזה 5 שנים. הסיפור שלי מתחיל בגיל 14 ,באמצע שיחה עם אבי לא הצלחתי להגות מילה מסויימת, אבי נבהל צרח עלי ואמר לי שאני מגמגם ומאז כל עולמי חרב אבל והכרזתי על עצמי כמגמגם.מאז הטראומה הזו אני זוכר שפיתחתי חרדה נוראית מדיבור והשתדלתי שלא לדבר יותר מדיי ועם עדיף אז לשתוק ולא להצביע בכיתה. היתה בי תחושה גם בבית שכל מילה שאני אומר נבחנת מיליון פעם ע"י הסובבים (רק אציין שבתק' ביה"ס היסודי הייתי מאוד פעיל בכיתה ולא היה בי כל חשש או חרדה מדיבור והדיבור היה שוטף ונורמלי לחלוטין) בתק' התיכון-אינני זוכר אם גימגמתי כי רוב הזמן העדפתי לשמור על זכות השתיקה.. בתקופת הצבא אני זוכר שגימגמתי מעט בשיחות בעיקר כשהתרגשתי או כשהייתי במצב של לחץ/סטרס. לאחר הצבא החלטתי לעשות מעשה ולהתגבר על הפחד מגימגום והתחלתי לעבוד בתחום שירות לקוחות טלפוני בחברה סלולארית ולמעשה עבדתי שם 5 שנים ולא היתה בעיה כל בעיה בדיבור, אולי למעט מספר מקרים מאוד מצומצמים שגם עליהם התגברתי למרות החשש. היתה לי תחושה שדווקא ההתגברות על החשש הזה ירפא לי את המחשבון וישנה לי את החששות מדיבור. למעשה ניתן לומר שהפחד הזה תוקף אותי בתקופות שבעיקר אני נמצא במחשבה טורדנית לגבי דבר מסוים. כשאני לא חושב על הדיבור - הגמגום לא קיים בכלל והדיבור שוטף, התק האלה יכולות להימשך חודשים ואז ביום מסוים כשאני מתחיל לחושב שוב על גמגום כל עולמי חרב עלי, כשאני כל הזמן חושב על הדיבור אני חושש מהוצאה של כל מילה. בשבועיים האחרונים הפחד הזה תקף אותי ובכל שיעור שאני מרצה בו אני חושב על המילים והן נתקעות לי מדי פעם אני מאוד נבוך מכך ורוצה לעזוב את העבודה למרות שאני מאוד אוהב את תחום ההוראה. חשוב לי לציין שהכיתה לא מגיבה בצורה מוזרה כאילו שהגמגום הזה לא קיים (אולי כי רוב הזמן הדיבור שלי שוטף) האם ניתן בכלל לטפל בכך? נפשית/תרופתית? אם כן, מה עלי לעשות? פסיכולוגית עימה נפגשית מספר פעמים טענה כי אינני מגמגם וכי גם אצל אדם בריא ברגע שהמחשבות על גמגום או דיבור מטרידות אותו ם לו יהיה קשוי וחשש לדבר. אודה לעזרתך כיצד ניתן לטפל בכך, אני יכול לציין שהפסיכולוגית שלי טענה שהמחשבות קיימות כי אני מוטרד מדברים אחרים שמציקים לי ושאין טעם לחשוב על דיבור כשהוא תקין במציאות וגם שאין אנשים ללא טעויות בדיבור רק שהם לא עושים מכך סיפור ולא מתרגשים כפי שאני מתרגש מכך. תודה רבה! עמית.

לעמית שלום רב, תרופה תעזור במידה ומדובר בהפרעה פסיכיאטרית כלשהי, לדומגא, הפרעת חרדה. כדי לאבחן את מצבך עליך קודם להיבדק ע"י פסיכיאטר. בברכה, דר' י. בייטלמן