הגעתי לצומת דרכים עם עצמי

אז אני אספר בקצרה על קונפליקט פנימי שלי עם עצמי בן 26, באוקטובר אני אתחיל ללמוד בע"ה, עובד בעבודה קבועה. לפני חודשיים ניפרדתי מחברה שלי שעד היום אנחנו כמו ידידים עדיין מדברים מה גם אנחנו עובדים ביחד שזה הכי גרוע מבחינתי. חברים? נעלמו בזמן האחרון, זה היה נראה שהיה לי חברה כולם מתקשרים כל פעם מתעניינים וזה פתאום שנפרדנו אני ממש לבד. זה לא בגלל זה, אבל מרפי משחק פה חזק. עכשיו, בא לי קצת להתנתק, לקום ולטוס חודשיים/שלוש לטיול. אבל אני לא יודע אם זה הדבר הנכון לעשות. עשיתי לפני שנתיים טיול של אחרי צבא לכמה חודשים. מצד אחד, אין לי עם מי, אז אני צריך לחפש פרטנר, ומצד שני אני לא יודע אם שווה לסכן את מקום העבודה שלי. כי לא חושב שיביאו לי בכיף שלושה חודשים ללכת. מצד אחד, אני חייב את החופש הזה לפני הלימודים, ומצד שני יש לי מין קורסים כאלה שאני לוקח שאני יכול להקפיא ועוד תחום שאני כרגע מפתח שהוא ישאר בהקפאה גם. מה לעשות? איך לגשת לזה? תעזרו לי

אכן הגעת לצומת בחייך בתחומים השונים, והדרך הקלה ביותר - ויש לנו נטיה לעשות זאת - היא לברוח, קצת כמו לשבור את הכלים ולצפות שאח"כ הכל יסתדר. האם כל פעם שיהיה קצת קשה תברח? במקום זאת אני חושבת שכדאי לך לשבת עם עצמך, לבדוק מה אתה רוצה להשיג בטווח הקצר/בינוני/ארוך ולתכנן את המהלכים בהתאם. אם העבודה שלך היא מקום שמאוד חשוב לך לשמור עליו - תבדוק איך תוכל לשלב חופשה + שמירה על מקום העבודה. גם תחושת הלבד - תבדוק עם עצמך איך אתה חוזר למעגל החברים.באופן טבעי, נוצר ריחוק כאשר יש בת-זוג. יש כאן הרבה שאלות שאתה צריך לבדוק עם עצמך ואני ממליצה פשוט לשבת ולכתוב מה באמת חשוב לך, לעשות סדר עדיפויות. בהצלחה