נפגעות הפרטה בקיבוץ

דיון מתוך פורום  אימון אישי, זוגי ועסקי

04/08/2010 | 19:33 | מאת: חגיגה

שלום רב, הנני בת 50 + . מגיל 8 גדלתי בקיבוץ כילדת חוץ. כרגע הקיבוץ בהפרטיה מה זמן ולמרעי לא הצלחתי להשתלב חזרה במערכ' בה עבדתי כל השנים. בשל שינאת חינם. ****************** אני אובדת עיצות ובמצוקה קשה חליפות לבקרים. נבדקתי ע"י פסיכיאטר שכמובן שלל רקע פסיכיאטרי, ואישר רקע פסיכולוגי מאחרי מצוקתי הרבה. ** איני יודעת להיות מחוץ לקיבוץ וגם איני רוצה נכפתה עלי מציאות חדשה שאינה מתאימה לי כלל לא לאישיותי ולא לנסיבות חיי. קשה לי עד מאוד, ** אני מסרבת לקבל את המציאות שנכפתה עלי מסרבת! עד כדי שכרגע. עובדת במקום שכלל לא קשור אלי במכבסה מסחרית בעמידה! בחום רב !! בציווי לשתוק!! ובלבד שאשאר בתחומי "הקו הירוק". איני רוצה להתנתק מהקיבוץ. זה דיי טראומטי עבורי ! בנוסף, איני בעלת מקצוע מדופלם שעימו בטוחה אני בקבלת עבודה בחוץ. ************ שאלתי : האם יש טיפול לנושא ? אם כן, מהו? 2) שאלה שנייה: האם מוכרת שיטת טיפול בפסיכיטריה שהלקוח מדבר, והפסיטר עוצר אותו בנקודה מסויימת שמוצא לנכון, ואותה מלבנים בפעם העוקבת? מה היתרון שבה? אנא, תשובתכם המקצועית והאמינה והברורה. בכבוד רב , ותודה! חגיגה

שלום חגיגה, לדעתי כבר הייתה לי הודעה בעבר ממך. בכל אופן - כל נושא הפסיכיאטריה פחות מוכר לי, אני לא מתחום הטיפול אלא האימון. אם פסיכיאטר המליץ לך על טיפול (פסיכולוג) הייתי מציע לבדוק את האפשרות, ניתן גם דרך קופת חולים. האימון יכול לסייע בהחלט בהנעה, במוטיבציה אבל לא בטיפול במצוקה פסיכולוגית אמיתית המבוססת על העבר. על כן, אחרי טיפול פסיכולוגי, הייתי פונה למאמן כדי שיניע אותך לעשות מהלכים חדשים שיסייעו לך. בהצלחה! יובל

מנהל פורום אימון אישי, זוגי ועסקי