תשומת לב

דיון מתוך פורום  אימון אישי, זוגי ועסקי

19/04/2010 | 19:56 | מאת: דנה

אני בחורה בת 27 ואשמח לשתף אותך בדבר מה שמציק לי ולשמוע את דעתך כמו כן ממה זה נובע ומה אני יכולה לעשות. שמתי לב כי אני זקוקה כל הזמן ליחס/תשומת לב של אנשים ואם לא אז אני מרגישה דחויה, לא נערצת, שלא רוצים אותי, שנמאסתי על אנשים, ותוהה מה כבר עשיתי. אתן דוגמא: הגיע בחורה חדשה לעבודה אצלנו ויצא לה לדבר איתי מס' פעמים ומאז נראה כאילו התידדנו ונעשינו חברות לעבודה. מטבע הדברים היא הכירה עוד אנשים ולכן יוצא שכעת היא לא מקדישה לי את כל זמנה בכל פעם שהיא רואה אותי אלא היא נגשת גם לאחרים ומדברת ומתיעצת גם איתם כך שכיום אני לא היחידה שהיא מכירה. ברור לי שזה הכי לגיטימי בעולם שהיא תרצה לדבר גם עם אחרים ולהתידד עם עוד אנשים ושזה שהיא לא נגשת ישר אלי כמו בהתחלה לא אומר שהיא פחות אוהבת אותי, דוחה אותי, שנמאס לה ממני או משהו כזה. אך מה לעשות שבחוויה שלי אני מרגישה דחויה, שכאילו נמאס לה ממני, שאני כבר לא מעניינת אותה ולכן אני תוהה מה כבר עשיתי. לכן יוצא שאם לא מתייחסים אלי כל הזמן ולא משתפים אותי, נגשים אלי, מבקשים את החברה שלי- אז אני מרגישה דחויה. עוד דבר שקורה לי זה למשל, אם יש לי חברה שהיא רק שלי ופתאום אותה חברה הכירה חברה נוספת שלי (כי למשל הכרתי בינהם) ואז אותה חברה התידדה עם החברה השניה בזכות זה שאני הכרתי בינהם (גם אם זו היתה הכרות רגעית ופתאומית כי למשל יצא שנפגשנו ברחוב) אז אני מרגישה באסה כי אני רוצה שאותה חברה תהיה רק שלי ושלא תכיר חברות אחרות שלי ותהיה חברה שלהן. כאילו שמפריע לי שהן פתאום חברות אחת של השניה ולא חברות רק שלי. קיצור, נראה לי שהבנת את מה שעובר עלי ואני רוצה ייעוץ מה לעשות בעניין ולדעת ממה זה יכול לנבוע כי זה כבר שנים שאני מרגישה כך- אותה הרגשה רק בגרסאות שונות ואני שמה לב שזה ממש מפריע לי כי גם אם ברציונל אני מבינה שתחושות אלו אינן נכונות אלא רק תחושות סוביקטיביות שלי אין לי ספק שאני משדרת ומקרינה את אלו החוצה ופה אני יכולה לפגוע בעצמי. תודה

היי, תודה על הפניה. אני אנסה לתרגם את מה שכתבת לשפה האימונית, ואולי משם נצליח למצוא תשובה לתחושותייך. את בעצם אמרת שערך החברות אצלך הוא חשוב ביותר, שאת זקוקה להערכה (ערך נוסף) ותשומת לב מלאה מצד האנשים הקרובים לך, נאמנות (ערך נוסף) מלאה וצורך בביטחון (ערך) בקשר. בקצה השני של כל הערכים האלה עומדים להם החסמים, שהם משפיעים עליך יותר מהערכים כנראה והחסמים האלה הם סוג של רכושנות, הפחד מבדידות, החשש מיכולת ניהול מערכות יחסים. בהרבה מקרים, החסמים האלה מאפיינים בצורה די ברורה חוסר ביטחון עמוק ולעתים בעיית דימוי אישי. אז יש כאן טוב ורע - הטוב, בחלק של הערכים, את כנראה בן אדם חברותי וידידותי, זקוק לאנשים ואוהב אותם סביבך. הרע, שקשה לך להתמודד עם 'תחרות' (גם אם היא לא ממש קיימת), את רכושנית ואולי עם בעיית ביטחון ודימוי. החלק הטוב בחלק הרע הוא שהחסמים נועדו להגן עליך מלהיפגע, הם באים ממקום טוב, למרות שהתוצאה בסופו של דבר שהחסמים פוגעים בך וצריך ללמוד להתמודד איתם. החלק היותר טוב בחלק הרע - שאפשר להתמודד איתם. אימון אישי יוכל לעזור לך מאוד בעניין. בינתיים את יכולה לקרוא כמה ספרים שאולי יתנו לך כלים להתמודדות כמו 'לאלף את השדון', 'שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד' ועוד. אשמח לקבל תגובתך לגבי מה שכתבתי וגם - עד כמה באמת את סובלת מחוסר ביטחון ודימוי אישי? תודה ושבת שלום, יובל

מנהל פורום אימון אישי, זוגי ועסקי