נקודת שבירה

יובל שלום וחג שמח, אני נשואה +2 ובגדול חיה בזוגיות טובה, אך כמו בזוגיות הטובה שבטובות... גם לנו יש עליות וירידות. בתקופה האחרונה אני חשה בעומס שממש מכביד עלי רגשית בצורה קשה יותר מבדרך כלל עקב עומס של עבודה וילדים ומטלות הבית וחשוב לי לציין שאני אמא ממש מסורה לילדים ולעיתים "חוטאת" ביתר השקעה בהם ובבית ובנסיון להספיק את הכל וכמו שצריך...בצורה שבאה על חשבוני ועל חשבון הזוגיות שלי... יש לציין שבעלי העל עסק שעובד הרבה שעות ותקופות לחוצות בשנה ופעמיים בשנה הוא נוסע לחו"ל ל10 ימים - דבר שהיה קבוע עוד טרם התחתנו... דבר שגורם לכך שרב העול יהיה עלי... ומאחר והחלטתי לעבור תפקיד מעניין יותר בעבודה ומעט יותר שעות אני מרגישה שאני פשוט תשושה ובעיקר ריגשית! וזאת מפני שבמקביל לחיים שבכל יום ושנה מצריכים עוד מטלות מול התרכבות המשפחה ואילו בעלי לא ממש מבין ועוזר בעול וכשהעלתי את הנושא בפניו תגובתו היתה שזו בחירתי לצאת לעבודה ולכן זה מתפקידי לעמוד בכל מה שכרוך בכך... דבר שפשוט מחץ את ליבי שכך הוא רואה את הדברים ולא שזה דבר שנוגע לשנינו וא נ ח נ ו אמורים להתמודד עם זה ובנוסף לנסיונות רבים של שיחות והשתדליות אחד כלפי השני בלעזור ולהבין... הופתעתי שהודיע לי די ברגע האחרון כי הוא מעריך את נסיעתו ביומיים כדי לקחת חופש ולנוח... חשוב לי לציין שיש בנינו אמון ואני לא חוששת מבגידה או משהו אבל ההתקוממות שלי בעניין היא חוסר השיוויון הגדול הזה באפשריות שלנו לחופש בתקופה כל כך רגישה בנינו ובכלל אצלי שאני כל כך עמוסה מעצם היותו בחו"ל והעובדה שאפילו לא התיעץ איתי בעניין. אני ממש משתדלת לנסות להרגע, להבין ולישר את ההדורים בנינו אך ללא הצלחה.