אני במצוקה , זקוקה לעצה דחופה בבקשה

שלום רב יובל, תראה נא: הנני אקדמאית בת 50 + בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחנוך בהצטיינות. מזה חודשיים וחצי לומדת לתואר ראשון עבודה סוציאלית באוניברסיטה נחשבת. הכל נפלא, הנני מאותגרת מאוד ויש למה לקום בבוקר. לאחר יום הלימודים הפורמאלי נחה מעט, וקמה ללמוד באמת :מאמרים, עתה גם עבודות ועוד. *בבוקר רק מתקצרת.הלמידהעצמה נעשית בשעות שלאחר. ובעיקר בסופי שבוע. הדבר שמפריע לי הוא העומס=מידת התובענות. איני מצליחה לעבוד כלל + אין רגע מיותר להקדיש לילדיי גם עם בגירים, ולא להורי. זמן לבשל משהו מאתגר את השיקול האם לבשל או ללמוד לקרוא עוד מאמר וכו. היום נפל דבר בליבי. הבנתי שזה הפורמט ועוד בתחילתו. ***************************** אין לי זמן לארח, להתארח, לקבל בני שחוזר מהצבא ולשמע מה עובר עליו!!!!!!!!!!!! שוקלת להפסיק ללמוד, כאשר מטרתי היתה ללמוד מקצוע בעצם!! מה דעתך ? נראה שבהמשך העומס עוד יגבר. נא דעתך הרצינית והענינית. כבוד ותודה.

חגיגה שלום. אני מניחה מדברייך שאת במסלול הסבה לעבודה סוציאלית. אני יודעת כי אני בעצמי סיימתי השנה תואר ראשון בעבודה סוציאלית באו ניבסרסיטה נחשבת בארץ. אני למדתי במסלול הרגיל כי היני צעירה וזה התואר הראשון שלי אך למדו איתי נשים ממסלול הסבה ולכן אני מבינה על מה את מדברת. לא באתי לייעץ לך מה לעשות כי כל אחד יודע מה טוב בשבילו, מכיר את עצמו ויכולותיו אך באתי לשתף אותך במה שעברתי ובמה שראיתי ואם זה קצת עזור לך אני אשמח. אני מבינה מאוד על הלחץ שאת מדברת עליו. התואר הזה עמוס במאמרים, מבחנים ועבודות... ואני עוד לא מדברת על ההכשרה המעשית. השנה יהיה לך יומיים בשבוע הכשרה מעשית ובשנה הבאה שלושה ימים בשבוע- לזה תוסיפי את היום, יומיים לימודים באוניברסיטה ובמקרה שלך גם להחזיק בית, ילדים, משפחה ולדאוג לאלף ואחד דברים מסביב. אני עוד רווקה כך שאני התעסקתי בעיקר בלימודים ובהכשרה אך משום שלי היה מאוד עמוס וקשה אני משערת שלך זה קשה אף יותר. אני לא באה חס וחלילה לדכא את ייצרך ללמוד או להוריד חלך את הרוח מהמפםרשים אלא ברצוני להראות לך שיש מי שמבין אותך ואת קשייך ולכן להראות מעט אמפטיה. אני יכולה לתת לך מס' עצות מנסיוני כך שאם הייתי חושבת עליהם אז, יכול להיות שבדיעבד היה לי יותר קל לעבור את התואר ועצותי הם: תנסי לא לקחת את התואר הזה יותר מדי קשה כלומר: אל תשכחי להקדיש זמן גם לעצמך ולבני משפחתך למרות שזה מאוד קשה בשל העומס העצום. תזכרי שקודם כל קיימת חגיגה שיש לה חיים ומשפחה ותחביבים ורק אז יש את חגיגה שהיא גם סטודנטית. שהלימודים לא יתפסו את כל עולמך ואל תתמסרי להם בכל כולך כי את לא תצאי מזה. דבר נוסף, למרות שזה עוד רחוק ממך, תחשבי אם יש לך רצון להמשיך לתואר שני- ואני אומרת זאת משום שאם יש לך רצון כזה אז את באמת צריכה לסיים את התואר הראשון בממוצע גבוהה כדי שיקבלו אותך, אך אם אין לך רצון כזה, אז את יכולה להרפות מהלחץ וללמוד ברגוע רק כדי לעבור את התואר גם אם בממוצע לא גבוה. ואני אומרת זאת כי כשאת נגשת להתקבל למקום עבודה, אף אחד לא באמת בודק את הממוצע והציונים שלך. מה שחשוב זה הנסיון ולך לא נראה לי חסר לאור גילך ועברך המקצועי. דבר נוסף אחרון שיש לי לומר לך הוא: כעת את עוד בהתחלה ואיני יודעת אם התחלת כבר הכרה מעשית או לא ואם כן אז אם קבלת תחום שמדבר אלייך או לא אך על כל פנים, אני אומרת לך מנסיוני ומנסיון של חברותי ושל עוד רבים שסימו את התואר- שככל שתכנסי יותר לעולם ההכשרה ואז כביכול תעבדי בתחום, וככל שתחשפי יותר לעולם ולתחומים של העבודה הסוציאלית בסוף יהיו לך יותר הבנות עם עצמך ותשובות לעצמך בנוגע להאם בכלל את מעוניינת להיות עובדת סוציאלית. רבים מחברי לאחר שנחשפו לעולם הזה בעקבות עבודתם בהכשרה המעשית ובשל כך בעקבות חשיפתם לעולם הע"ס, הבינו שהם בכלל לא מתחברים לעולם הזה וכלל לא מעונינים לעסוק בתחום. התשובות הללו יגיעו אלייך בהמשך עם הנסיון והחשיפה לתחום ולעבודה המעשית. אסכם ואומר שאני מבינה אותך מאוד ושאת הקשיים שאת חווה כעת אני חוויתי העצמי ולכן אני מזדהה איתך לחלוטין. אני י כולה ליעץ לך לקחת את הדברים בקלות, לא ללכת לאיבוד בין המאמרים ולא לשכוח שיש בנוסף ללימודים גם את חיגה וגם את ילדייך, משפחתך, ותחביבייך. איני אומרת לך לזלזל בלימודים חלילה, ההפך, אני בעצמי חרשנית אך אין זה בריא לנפש להתמסר ב-100% ולאבד את עצמך בדרך. תנסי לתת גם זמן לעצמך ולמשפחתך, כמה שאת יכולה ולמרות שזה קשה (למשל תגידי לעצמך שבסוף שבוע אינך לומדת ויהי מה, או שכשבנך חוזר מהצבא את יושבת איתו שעה או מכינה ארוחת ערב ורק אז קוראת עוד מאמר.). תקבעי לך כללים ברורים ותחשבי כאילו שאי אפשר לעבור עליהם וכך תוכלי ליישמם. אני מקווה שעזרתי לך ואם תצטרכי עזרה או כל שאלה נוספת- את מוזמנת לשאול. קרן .

זה נראה לי פשוט יעיל יותר. תודה המון המון !! התואילי לשלוח לי את מס. הטלפון?

היי חגיגה, האם יש לך עוד שאלות או דברים שהיית מעוניינת לשוחח עליהם איתי? אם כן, אני מעדיפה שלא לרשום את מס' הטל' שלי בפורום זה משום שהוא יהיה חשוף לכולם. על כן אם תרשמי את שלך אצור עימך קשר. את מוזמנת לשאול אותי גם דרך הפורום- אייך שתרצי. קרן.