חמות וחמים

בעלי ואני נשואים קרוב לשנתיים ,לפני כחצי שנה החל בעלי לעבוד אחרי תקופה שבה היה סטודנט ולמד, מרגע קבלתו לעבודה התעקשתי שנפסיק להיתמך כלכלית בהורי ,ואכן קרה הדבר ,בנוסף הוריו ניסו באותו זמן גם להתחמק מ"העול" אך שוב התעקשתי כי זה לא יקרה מיכוון שלא מצאתי סימטריה ב"עזרות" של שני הצצדים, הוריו עוזרים לנו בקניות שהם מתעקשים לעשות לבד וסכומם אינו עולה על מאתיים שקלים ,בזמן שהורי היו עוזרים בתשלום שכר דירה מלא ועוד דברים, כמו כן בשנה שהתכוננו לחתונתינו אמו היתה עסוקה בקניית רהיטים לבית ומוצרים חשמליים יקרים. לכולם היה נורא נוח שאנחנו נישענים על הורי בעצם, כעת אנחנו נמצאים בתהליך רכישת דירה ושוב רק הורי מעורבים, לעיתים נדמה לי שלבעלי נוח להישען על הורי ולא על הוריו מבלי להרגיש שום רגש של "החזרת טובה" עבור כול מה שנעשה עבורו אלא להפף דרישה, הוריו תמיד טוענים שברגע שנצטרך עזרה הם יעזרו אך לא מפרטים למה כוונתם וגם לא מניחים שאנחנו זקוקים להם,כול המצב בזה נורא מכעיס אותי וגורם לי לבלבול, כמובן שהריבים אודות הנושא פוגעים בזוגיות ,מה עלי לעשות ומדוע בעלי מגונן כ"כ על הוריו? האם יש ביניהם קשר סימביוטי?

1.היחסים בינינו במצב טוב ואפילו הגענו למצב של תקופות ממושכות ללא ריבים עד שחזרנו מטיול של חודש וחצי בחו"ל והתברר שהיתה התמוטטות נפשית לאימו ומשם והלאה התחלנו לריב על הנושא של "ההורים שלו". 2.יותר מידי דברים הפתיעו אותי ובבת אחת: כול מיני התבטאויות למיניהן שלפתע החלו להישמע כלפינו ,נסיונות התחמקות מהסדר שהיה קבוע במשך 3 שנים, הבטחות שקריות ופליטות פה מכוערות. 3.הייתי מצפה שהם לא יזרקו לי כמו לבית תמחוי את השאריות שלהם וינסו להבין את המצב הכלכלי שלנו ולא במשקפיים של 30 שנה אחורה שם הם תקועים, וגם כמובן תמיד קיוותי שאמו תעזור בגידול ילדי כיוון שהיא גננת. 4.הוא יודע היטב מה אני מרגישה כי אני לא מצליחה להסתיר ממנו את הרגשותיי כואבות ככול שיהיו אך עדיין הוא חושב שהם מלאכים. 5.הכעס הורס לנו את הזוגיות למרות שהוא כבר לא "נעלב" מדברי.