עבודה

שלום יובל, הכוונה שלי שהוא מצא מישהי שמתאימה לו כנראה יותר ממני. יותר בבית, אולי יותר מסודרת, שונה לגמרי ממני , הפוכה. אני הרבה יותר נאה, סליחה על ההשתחצנות, יותר מלומדת, אני לא אסרתי עליו לראות את בני משפחתו. כנראה שטוב לו בעולם המצומצם שלו איתה, כי אני אוהבת לצאת לבלות לרקוד לסע ולזה צריך כסף. לא היה לו כסף. עובדה שהוא איתה 9 חדשים, ואיתי הוא רב כל חודש. הכוונה, שהיא מתאימה לאופי שלו יותר ממני, או שהוא מוכן לשלם מחיר העיקר לא להיות לבד, כי הבנות לא באות אליו כמעט בגללה. אבל זה לא עייני. שילך לכל הרוחות. אני צריכה להתקדם בעניינים שלי ולא מעניין אותי יותר ממנו. אני עובדת על זה חזק, מתמקדת בי ומשתדלת לא לקנא, כי הבעיה שלי היא הקנאה, שהוא העדיף קופה על פני, שיש לו זוגיות ואני לבד. אין הכרויות בינתיים. עכשיו אני יותר פתוחה ומקרינה. העבודה בינתיים בסדר. אני צריכה לשכנע אנשים שיתקשרו למוקד לאומי קארד לקבל הלוואה. לא יודעת כמה זמן יחזיקו אותי בעבודה, כי אם הפרוייקט לא ילך, לא יודעת מה יעשו איתי. אולי אמשיך בכרטיסים. אני נהנית לצאת לעבודה, פוגשת אנשים והזמן עובר לי. זו היתה חלק מהבעיה שלי, חוסר תעסוקה. גם תלמידים אין הרבה בגלל השביתה. אני עוזרת לאנשים שעושים כרטיסים כי לי אין עבודה כל הזמן. אני מכריזה ברמקול על ההלוואה ואנשים באים, אבל לא הרבה. המטפלת שלי נתנה לי הוראה לא לשמוע עליו, ואם מספרים לי שראו אותו, אז ראו. אני צריכה להתמודד. לא לדבר עליו, לא לשאול עליו ולא לחשוב עליו. לאט לאט אני מייסמת את הדברים. ראיתי אותו חולף על פני במכונית. אין לי שליטה על זה. נהייה לי רע אבל עבר. אין ברירה. אני רוצה פעם אחת לראות אותו פנים מול פנים, ואז החרדה תעבור, כי יש לי פחד איך אגיב. היתה לי נפילה קשה כי ספרו לי פעמיים שראו אותו וגם אני ראיתי. מכאן, יש עלייה. החלטתי שזהו. זה לא סוף העולם. אפשר לחשוב, ראו את אלביס פרסלי, עלוב נפש שכמותו. אני חושבת חיובי, מנסה להיות שמחה, מתפללת לזוגיות ולעבודה (בהשראת הסוד). מקווה שעניתי לך בהרחבה. אשמח לקבל תגובה מהירה...... ביי וכל טוב