עבודה והכרויות

שלום יובל היקר, התנצלותך מתקבלת באהבה. כנראה שהיית עסוק מאוד. אענה לך על שאלתיך. בקשר להכרויות - לא קבלתי הצעות מפתות באינטרנט, אך בהחלט אלך לאלה שיראו לי, ולו רק כדי לצאת לבלות קצת. הגבר שנפגשתי איתו, קוראים לו דוד כמו לאקס, הוא גר לא רחוק ממנו. חשבתי, אם היה מוצא חן בעיני, איזו נקמה מתוקה לעבור מתחת לבית שלו מחובקת... לא מצא חן בעיני. כל הפגישה דבר בטלפון בענייני עבודה, הוא אחראי על השמירה באוניברסיטה והיה איזה פנצר. כל דקה קם ודבר ואכלתי לבד. הוא גם שמן. בקשר לעבודה. שלחתי קורות חיים לכמה מקומות. היום בקשתי במשביר לעבוד ברשום אנשים לכרטיסי אשראי. לא קבלתי תשובה. כולם שקרנים. מחר אלך ואשאל את הרוסי השמן שהבטיח שיתקשר אלי. הוא שאל אותי אם אני מסוגלת לתפוס אנשים ולהציע להם.ברור שאני יכולה. לא אכפת לי למכור, להיות פקידה, העיקר להעביר את הזמן ולהרוויח כסף. אני די נהנית משעורי אנגלית, כרגע אין הרבה בגלל השביתה. משווקת עצמי בזה, אבל התלמידים כרגע לא לומדים. יש לי כמה ותיקים. שניים עזבו. המצב רוח שלי השתפר, למרות שיש עליות וירידות. אני עדיין חושבת על הנבלה וכועסת וכואבת אבל פחות. התחלתי להוריד שירים במחשב ולשמוע. זו התקדמות. אני לא שומעת מוזיקה בבית בחיים. רק ברדיו, משהו מקובע. שאני עצובה אני לא שומעת. ממשיכה בטפול השבועי, ויש התקדמות. אולי תציע לי שיטות שיווק עצמי או איך לחפש עבודה. היום מחפשים אנשים צעירים, בעיקר בחורות. עד כאן. כל טוב ולהתשמע, מקווה בקרוב, תמירה

שלום יובל, שלחתי תגובה, כנראה לא נקלט. מבטיחים שיתקשרו לתת תשובה בקשר לעבודה, ולא חוזרים. אני עדיין מחפשת. בקשר למצב רוח, היתה לי נפילה חדה השבוע. נודע לי שהאקס יוצא עם קופאית רוסיה מהסופר ליד הבית שלו, שהיא לא נותנת לו להתראות עם המשפחה והוא שפוט שלה. הרגיז אותי, מדוע בי שלט ופה הוא נשלט. אולי הוא רצה שאשלוט בו ולכן עשה לי צרות? פתאום קנאתי שהוא העדיף אותה על פני. נשבר לי שהוא בראש שלי כל הזמן. כל הזמן אני כועסת. היו לי תקופות טובות . כנראה שאני לא צריכה לשמוע כלום. אחכ הלכתי לקוראת בקלפים שאמרה לי, שהוא בקשר גרוע, שהוא סובל ומת לצאת ממנו, ושהוא מתגעגע אלי. אני לא תמיד מאמינה לקלפים אבל גם זה עשה את שלו, בקצור סמטוחה. מחר יש לי יעוץ, אולי אבקש להחליף לי את הכדורים נגד המחשבות האובססיביות שלי לגביו. לכאורה הוא זבל ולא שווה, ואני עדיין פגועה ומקנאה. אין לי גם הרבה תלמידים בגלל השביתה ואני מטפסת על הקירות משעמום. אני מדברת לתת מודע שלי ומנסה לעבוד על עצמי, אולם לללא הצלחה יתרה. מה הוא עשה לי? כשף אותי? אשה נורמלית כבר מזמן היתה שוכחת נבלה כזה. אני נותנת טלפונים שיסדרו לי פגישות. מישהו התקשר ואולי אצא לדייט. אפילו סתם לקפה ולפטפט. אני מפרסמת הודעות שאני נותנת שעורים לאנשים מגיל 30 ומעלה ולתמידים. נראה אם זה יעבוד. הייתי בדכאון אתמול והיום ויצאתי המון. לים, לכרמל, ובערב לקניון, פגשתי חברים ואכלנו ביחד. עכשיו אני מרגישה יותר טוב, אבל נראה לי שהיתה לי נסיגה רצינית. אולי גם החורף? פליז הלפ. שבוע טוב