בעיות בתעסוקה

לאחר שהפסקתי מספר פעמים עבודה בגלל שאחרי שנה שנתיים אני מבקשת העלאה בהתאם למה שאני עושה בפועל ואומרים לי שאני "ראש גדול מדי", הגעתי למסקנה שאני חייבת להיות עצמאית כ-10 שנים אני עוסקת און אנד אוף בתכנון אדריכלי, כעצמאית, עובדת לצערי על פי רוב עם בניה פרטית, כלומר עם לקוחות שאין להם מושג מהו תהליך תכנון ובנהי, מצד שני, בגלל שאין לי קשרים וכסף אני לא יכולה להגיע לעבודות יותר גדולות ומשתלמות הדפוס תמיד זהה: חודשיים ראשונים אהבה גדולה, התלהבות של הלקוחות וחיזוקים חיוביים מכאן ועד להודעה חדשה. הם עומדים בתשלומים ואני עומדת בהתחייבויות וחגיגה גדולה אחרי בין חודשיים לחצי שנה יקרה הדבר הבא: או שכבר סיימנו את התכנון ועוברים לשלב הבניה, נכנס קבלן שאני בדרך כלל לא ממליצה עליו כי הוא יותר זול/אח של חבר של הלקוח או משהו כזה. הקבלן יודע שהוא לא יעמוד בסטנדרטים שלי ומוציא אותי מהתמונה. אני מסיימת את הפרוייקט בחריקת שיניים, עם בזיונות והפסדים כלכליים. אחרי שנה מזמינים אותי לבר מצווה של הילד ואומרים לי כמה הבית נפלא וכמה הם אסירי תודה. אני בדרך כלל באה ומצלמת את הבית היפה ולא מזכירה דבר על החוב (שהוא בדרך כלל קטן אבל עוגמת הנפש אדירה) ואריאציה אחרת: נוצר איזשהו חוסר אמון בגלל אי הבנה. הלקוח הולך לאדריכל אחר ל"יעוץ" וההוא מסביר לו שאני לא מספיק מקצועית, לא מאפשרים לי להציג את עמדתי, עוזבים אותי עם חוב ומשתמשים בעבודה שכבר עשיתי. זה נוח לאדריכל השני לקחת פחות כסף כשכבר עשיתי את רוב העבודה יש עוד כמה ואריאציות על אותו נושא: בקיצור, אני אדריכלית מקצועית ומדהימה ואני סובלת בכל פרוייקט שאני לוקחת, על פי רוב אני אפילו לא מצליחה למצוא את הליקוי שיצדיק את הפגיעה, ואני מאד מאד ביקורתית כלפי עצמי וסלחנית כלפי הזולת בדקתי את עצמי מליון פעם בכל מיני שיטות איך להיות יותר אסרטיבית, יותר ברורה, לרשום הכל, להגיע להסכמים מפורטים, להגיב מיד על כל סימן של אי נוחות ביחסים עם הלקוח וכולי - ללא הצלחה!! מצד שני אני הולכת לראיונות עבודה אצל אדריכלים שדווקא די מתלהבים ממני - כל זמן שאסתפק בשכר של מתלמדת ושלא אמצא יותר מדי חן בעיני הלקוחות... לא יכולה להיות שכירה ולא יכולה להיות עצמאית מה לעשות??

שלום לך מדבריך אני מבינה שאת התנסית בשני המצבים של להיות שכירה ועצמאית. ושהמסקנה שלך, שהיא פרספקטיבה אחת, שאת "לא יכולה להיות שכירה ולא יכולה להיות עצמאית". אני מזמינה אותך לבדוק עוד פרספקטיבות. כמו למשל, "אני יכולה להיות גם שכירה וגם עצמאית כשמתגמלים אותי לפי מה שאני שווה". כלומר, הקושי הוא התגמול הלא הוגן כלפייך, הן על ידי הלקוחות והן על ידי המעסיק. מכאן, אפשר להתאמן על: מה אני בהוויה שלי שגורם לאחרים לא לתגמל אותי כראוי? מה אני רוצה להיות? ואיך אני גורמת לעצמי להיות מתוגמלת כראוי? את הרי כותבת שאת אדריכלית מקצועית ומדהימה- ואני מברכת אותך על כך! את כותבת: "אין לי קשרים וכסף, אני לא יכולה להגיע לעבודות יותר גדולות ומשתלמות"- זוהי הצהרה שהיא מנוסחת, כפי שהרבה משפטים בדברייך מנוסחים,באופן שלילי. לכן, היא ראיה חוסמת. כמאמנת, הרשי לי לשאול אותך: מה/מי יכול לסייע לך ליצור קשרים? מה את יכולה לעשות כדי שיהיה לך יותר כסף? מה מאפשר לך לקבל עבודות יותר גדולות? את כותבת: "הקבלן מוציא אותי מהתמונה"- איך את יכולה להשאר בתמונה? מה את יכולה להיות ולעשות כדי להיות יותר אקטיבית ולהשאר בתמונה? את אומרת: "איזשהו חוסר אמון בגלל אי הבנה"- נהדר שעלית על הסיבה! כל הכבוד! אני מזמינה אותך לבדוק: האם באמת יש חוסר אמון, ואם כן: מה קורה שם? ממה זה נובע? מה אפשר לעשות כדי לבנות אמון? איך אפשר ליישב אי הבנה? יש לי הרגשה שאת מוותרת בקלות כשעולה קושי מסויים. מה זה אומר לך על התנהלותך? מה אפשר לעשות כדי לשפר תקשורת במצבי אי הבנה? לאימון יש כלים נפלאים לצאת ממצב של תקיעות ולהתמקד בדרך המתאימה ביותר לך!!! בהצלחה!

הי תמר, הארותיך נכונות כולן, אלא שכבר עברתי עם עצמי מספר שלבים, במיוחד בכל מה שנוגע לאסרטיביות, הצהרת כוונות ברורה, לוחות זמנים מדויקים והסברים מפורטים ללקוח בכל שלב ושלב. מכיוון שמדובר בהתקשרות עבודה לטווח מאד רחוק (בין שנה לשלוש שנים) יכולים להיות אלפי גורמים שיעוררו אי אמון או חוסר וודאות. יש לזכור שלקוחותי אנשים מן השורה שלקחו על עצמם פרוייקט כמעט גדול מן החיים של בנית בית עצמם, מדובר בסכומי עתק בשביל רובם, משברים אישיים וכלכליים, השפעות מצד המשפחה וגורמים מקצועיים שונים. בקיצור מדובר בפרוייקט מורכב ועדין שבו יכולים להתפקשש מליון דברים שאינם בשליטתי ומכיוון שאנשים בדרך כלל לא מדברים על מה שמעיק להם עם הנוגע בדבר, אין לי אפשרות להתמודד עם הבעיה, שלפעמים אני חשה אותה ימים או שבועות מראש, כיוון שמגיעים אלי בדרך כלל עם החלטה, שלרוב היא שגויה, ואני זאת שצריכה להתמודד עם התוצאות אי לכך החלטתי, לאחר 10 שנים כעצמאית און אנד אוף (כלומר שמיציתי גם את האפשרויות שאת מדברת אליהן בראש הודעתך), לשנות לא רק שם משתמש אלא גם כיוון תעסוקתי איני נוטשת את הכיוון האדריכלי, כיוון שיש לי עוד בשורה שכנראה לא בא עוד זמנה, וזה לתכנן ישוב כפרי אקולוגי, תחום שהתמחיתי בו באופן אקדמי ועדין אינו מספיק מפותח בארץ בכדי שתהיה לי בו עבודה בעתיד המיידי שנה טובה ומבורכת היום הוא גם יום הולדתי ה-55 אז בכלל המון התחלות חדשות בחיי בברכה הילה (שם אמיתי)

הי הילה, תודה על פניתך ושנה טובה. אני מצטרף לתמר עם הערותיה - אני חושב שיש בסיס מצוין ואת ממש יכולה לקחת את הדברים לאן שאת רוצה. לעניין התוכן - את מתארת מצב שהוא קלאסי לאימון עסקי. באימון שכזה היינו מנסים לברר איך את ממתגת את עצמך כך שכולם יתקפלו בפניך? איך בנויה ההתקשרות שלך עם הלקוחות? איך את מבטיחה את עצמך? יכול להיות שאת לא מנהלת ביסדך אבל אשת מקצוע מצוינת. אז איך אפשר ללמוד ניהול או להיעזר בשרות של ניהול חיצוני כדי להבטיח עצמך כלכלית? מה המשמעות מבחינתך לא להיות שכירה אך לא עצמאית? מה אפשר לעשות שיהיה קצת מזה וקצת מזה - שמירה על העצמאות אבל לא לגמרי לבד? אני חושב שהכי נכון עבורך זה לעשות תוכנית עסקית ותוכנית פעולה ברורה - ולעמוד בה על פי היעדים. אשמח לקבל התייחסותך ונמשיך להיות בקשר. בהצלחה! ושנה נפלאה כמובן. יובל

תודה על המחמאות אין ספק שכדאי ללמוד ניהול אבל יותר מזה נראה לי אימון עסקי כיוון שנסיון בניהול עסק כבר יש לי, ניהלתי בעבר חנות טבע מספר שנים ואחר כך עסק אדריכלות עצמאי ולא פשטתי את הרגל, זאת אומר לזכותי ברור לי שכל מה שדרוש לי זה איזה סיבוב של בורג בראש והכל יסתדר לגבי תעסוקה "גם וגם" גם את זה עברתי. היו שנים שזה היה נורא מתיש כי הייתי צריכה לעשות ג'אגלינג בין כל ההתחייבויות והיתה שנה אחת ויחידה נפלאה שבה התפרנסתי כמו בנאדם וזו היתה השנה שקיבלתי מימון למחקר תאורטי בתחום של תכנון אקולוגי וקיבלתי חצי משרת חוקר (קרוב לארבעת אלפים ש"ח נטו) עבור עבודה שממילא עשיתי במשך שנים בשביל עצמי ובמקביל היה לי מספיק זמן לעסוק באופן עצמאי בכמה פרוייקטים של בנין, להעביר מספר סדנאות תכנון, ולהשתתף במאבקים ציבוריים בענייני סביבה בזמני החופשי, היו זמנים היו זמנים וזה נגמר, חביבי זאת היתה הזדמנות שלא חזרה על עצמה בינתיים הלוואי אולי