מרגישה שהשגרה הורגת,,לא מוצאת תשמחה,,
דיון מתוך פורום אימון אישי, זוגי ועסקי
אני בת28,אדם רוחני מאוד,וקראת הרבה פסיכולגיה,נותנת עצות לאחרים,אך כרגע אני בבעיה, אני נשואה ללא ילדים,נשואה שנתים,ומרגישה מן הזדקנות",החיים עוברים לפני,ואין לי דרך לעצור זאת,אני עובדת בעבודה טובה,אניחייה עם בעלי די בסדר,אך גם שם השגרה עלתה על הכל,אבל גם שאנו יוצאים פעם בההה,אני לא מרגישה מחיכית,האם איבדתי את שמחת החיים, אולי זה קשור לילד,אני מנסה חצי שנה להביא ילד,ובכל חודש מתאכזבת מעצמי אנימחפשת כל הזמן ריגוש חדש,אך אין,אניבתוכי אומללה,ואיני יודעת למה,ואיך לפתור זאת,,, מה עצתך,,,לציין כי הרגשה זאת נימשכת כחודשייים,בכוללת עיפות,חולשה,וחוסר רצון לשמוח,
הי יפעת, תודה על פנייתך. אני מסכים איתך, לעתים השגרה משתלטת לנו על החיים ואנחנו מאפשרים לזה לקרות. לעתים מתעוררים בזמן, לעתים מחמיצים דברים. בסופו של דבר, הכל חוויות. יכול להיות שנושא הילד בהחלט מעסיק אותך ומעציב ומסיפורים ששמעתי אני מעריך שיכול להיות שלהפך, האומללות שלך גורמת לקשיים בהבאת ילד. בכל מקרה, התסמינים עליהם את מספרת, בעיקר כמי שלומדת פסיכולוגיה, מלמדים ללא צל של ספק על מצוקה. לדעתי, על פי מה שתארת, אימון במקרה כזה לא יספיק. אני חושב שעליך להתייעץ עם פסיכולוג. בכל מקרה, אני אשמח להיפגש איתך לפגישה אישית קצרה (ללא עלות) כדי שנוכל אולי למקד את הדברים. חשוב שלא תתני להרגשה הלא נעימה להימשך, וזה בהחלט משהו שיכול להשתפר תוך זמן קצר. אשמח אם תהיי בקשר, בהצלחה, יובל פייס [email protected]
מנהל פורום אימון אישי, זוגי ועסקי
