דופק מהיר מאוד, טעם מר בפה, הזעת לילה באיזור החזה

שלום רב, אני בת 28 הריון ראשון מחר מסיימת שבוע 9. סובלת מתת פעילות בלוטת התריס מזה 5 שנים אך מאוזנת! מינון 50 מק"ג ליום. מאז שבוע 5 אני לא יוצאת מהבית לשום מקום עקב התופעות הבאות: לחץ דם נמוך (50 על 95) דפיקות לב מואצות המלוות בקשיים בנשימה ואף תחושת לחצים בראש- הדפיקות מגיעות במן התקפים בעיקר בשעות הערב. טעם מר בפה המלווה אותי לאורך שבועות אלו. בזמן השינה-הזעה בבית החזה ובית השחי- תחושה של חום בחלק העליון של הגוף וחוסר אוויר אך יחד עם זאת כפות הרגליים שלי יכולות להיות קפואות ממש. הרופא שלי ממש לא נלחץ- טוען שאלו הן תופעות רגילות ושאני צריכה לנוח. כבר מס' פעמים הרגשתי שאני על סף עילפון כאשר הדופק שובר שיאים ופשוט מאיץ- אני מרגישה אותו ממש בכל חלקי הגוף. אני מאוד בלחץ כשזה קורה כיון שאין לי שום שליטה בעניין עד שזה פשוט נרגע- לפעמים גם לאחר 4-5 שעות רצופות. האם באמת התופעה שכיחה? אני מרגישה שאני ממש דועכת ככל שהימים עוברים ואני דיי חסרת אונים. מה הייתם ממליצים לי לעשות? רב תודות!

עם הזמן זה יחלוף לך, תני לזמן לעשות את שלו, כל מה שאת מתארת זה תקין ביותר, במיוחד בגלל שזה הריון ראשון, אין מה להילחץ, לחץ דם נמוך צריך להיות בהריון, דופק מהיר גם יכול להיות לעיתים קרובות, טעם מר בפה ורגישות לריחות מסוימים גם תקינים בהריון, הזעה בגוף גם יכול להיות, בחילות והקאות, כאבי ראש וכו'.. (אם היית רואה אותי ב3 חודשים הראשונים של החודש הראשון, לא היית מאמינה למראה עיניך, הייתי על הפנים, ולא יצאתי מהבית, וכל הרופאים אמרו הכל תקין, עם הזמן זה עבר לי, עכשיו אני כבר בחודש 9, עוד מעט אני צריכה ללדת) אז אל תתרגשי מכל דבר, זה בסדר, עובדה שגם הרופא שלך לא נלחץ מכל זה.. נסי לנוח כמה שיותר, עשי מה שאת אוהבת, תעברי את הזמן, אל תתאמצי יותר מידי, הגוף צריך להתרגל להריון ראשון, ולפעמים זה לא פשוט.. בהצלחה. בכל מקרה אם המצב הוא "כמעט עילפון" אז גשי לרופא בהקדם.

מעריכה מאוד את התייחסותך הכנה!!!

אני אומנם בהריון שני ולא הייתה לי שום בעיה עם בלוטת התריס לפני ההריון, אך משנכנסתי להריון גילו אצלי בעיה בבלוטת התריס ואני חווה את אותם התופעות שאת מרגישה, דפיקות לב מואצות, תחושת קרוב לעילפון, חוסר שינה גם, בשיחה עם אנדוקרינולוגית הבנתי שאלו הם תופעות שכיחות כשיש בעיה עם הבלוטה והן אמורות לחלוף עד שבוע 16 אז אני מחכה בסבלנות