טיפול הורמונאלי לסירוגין

כפי שסיפרתי לכם, בחודש מאי 2007 הייתי אמור לקבל זריקת זולדקס נוספת והחלטתי לא לקבל. אז ה PSA היה הנמוך ביותר. המטרה היא למנוע מהסרטן למצוא דרכים עוקפות טסטוסטרון ולהאריך את הזמן עד שאהיה עמיד לטיפול ההורמונאלי HRPC. מאז אני במעקב רפואי קבוע. התוצאות הן כמובן ענין אינדיבידואלי ומישהו אחר היה מקבל כנראה תוצאות שונות, טובות יותר או גרועות יותר תלוי במגוון נושאים - גנטיים, סביבתיים, תזונתיים וכדומה. אז להלן התוצאות שלי: אוקטובר 2006 - גילוי המחלה עם PSA 137, גליסון 8 וגרורות לחוליות הגב וכו'. הקרנות והתחלת הטיפול ההורמונאלי. ינואר 2007 1.05 (נפילה דרמטית) פברואר - 0.3 מרץ - 0.35 אפריל - 0.26 (הנמוך ביותר) מאי - 0.28 יוני - 0.29 יולי - 0.47 אוגוסט - 0.47 ספטמבר - 0.4 אוקטובר - 0.56 נובמבר - 0.78 דצמבר - 1.04 עלייה איטית אך ברורה. בהנחה ששיפוע הגרף ישאר דומה (אקספוננטיאלי), אני אוכל למשוך בלי הטיפול עוד כ- 3 או 4 חודשים לפחות וזה לא רע. בהצלחה לכולם והרבה בריאות.

האם במהלך ההפוגה פסקו גלי החום ? האם יש שמץ של זיקפה בתקופה זו ? או שההקרנות וההורמונים הרסו הכל ? מודה לך על שיתוף הקהל הרחב , יש בזה תרומה חשובה.

ענין התזמון כנראה אינדיבידואלי. לקח כ 3 חודשים מהזריקה הראשונה בנובמבר 2006 עד שבכלל היו לי תופעות וחשבתי שמשהו לא בסדר. אחרי שהן הופיעו, היו כל הסימפטומים הידועים כולל גלי חום, חולשה, קוצר נשימה וכמובן כל הקטע המיני. כפי שציינתי, במאי 2007 לא לקחתי זריקה מס. 3 וחיכיתי שהתופעות יחלפו. גלי החום נעלמו אי שם באוגוסט, החולשה וקוצר הנשימה באוקטובר והאון והזיקפה חזרו בהדרגה מאוקטובר עד נובמבר והכל כלא היה. צריך לזכור שלפני גילוי המחלה סבלתי מכאבי תופת ממושכים וממילא הקטע המיני לא היה אז מי יודע מה כך שכיום המצב הרבה יותר טוב מאשר לפני גילוי המחלה. האמת, יהיה לי מאד קשה להפרד שוב מהענינים כאשר אצטרך להתחיל שוב בטיפול. מה לעשות, החיים בזבל. אני אהיה רגוע יחסית כי אני יודע שמדובר בתהליך הפיך.

דורון שלום קודם כל -אתה עושה שירות טוב ע"יהידע שאתה מביא לנו - ישר כחך והרבה בריאות מה הכוונה ל HRPC. אודה לתשובתך

HRPC קיצור של Hormonal Refractory Prostate Cancer שפירושו סרטן ערמונית עמיד לטיפול הורמונאלי. אם הגעת למצב גרורותי כולל בעצמות, אין טיפול אחר אלא להפסיק את יצור הטסטוסטרון ע"י טיפול הורמונאלי שבעצם מציף את ההיפותלמוס בהורמון וגורם לו להפסיק את הייצור. זה גורם לדיכוי הגידול כולל הגרורות. הבעיה היא שכעבור זמן - בד"כ 1-3 שנים, הסרטן מוצא דרכים עוקפות טסטוסטרון ומתחיל להתפשט מחדש ואז כבר אין כ"כ מה לעשות נגדו למעט טיפול הורמונאלי שונה ואח"כ כימותראפיה אבל אילו לא ממש מאריכים חיים. הרעיון של טיפול לסירוגין הוא שכאשר הטיפול ההורמונאלי מוריד את הטסטוסטרון וה- PSA נמוך מאד, מפסיקים אותו ונותנים לטסטוסטרון להתחדש (מה שבעמם גורם לחזרת המחלה) ובכך מקטינים את הסיכוי שהסרטן יחפש דרכים עוקפות טסטוסטרון. כאשר ה- PSA עולה שוב לרמה מסויימת שנקבעת מראש, מתחילים שוב את הטיפול וחוזר חלילה. זה בעיקרון מאריך את הזמן עד שהסרטן נעשה עמיד לטיפול. המטרה היא כמובן למשוך עד שיצאו לשוק התרופות האימונותראפיות שנמצאות כעת בשלבי מחקר מתקדמים. עליהן כתבתי בעבר.