צום יום כיפור-סוכרת סוג 1

שלום. אני בן 59.לפני כשנה התגלתה אצלי סוכרת סוג 1. מטופל כיום : זנואט-פעמיים ביום(בוקר וערב). הומלוג-4 יחידות לפני ארוחת צהריים. טרגלודק-8 יחידות (מזריק ב-10 בלילה). בדרך כלל מרגיש טוב ודי מאוזן. שאלתי-האם אני מותר לי לצום ביום כיפור. אם כן: איזה טיפול תרופתי עלי לקחת ביום שלפני הצום. תודה מראש.

שלום לך, בספר החשוב סוכרת-לחיות עם-להרגיש בלי" עולה השאלה של צום יום הכיפורים. וכך נאמר שם: הבעיה הקשה העומדת בפני כל סוכרתי הרוצה לקיים את מצוות הצום היא האם מותר לו לצום או שבכך יש סיכון חיים והא עובר על פיקוח נפש. רבים וטובים מתייעצים עם הרב שלהם, אולם לא די בכך - יש להתייעץ גם עם המומחה לסוכרת. חלק מהסוכרתים – אסור לו לצום, פן יעבור על "פיקוח נפש" , למשל סוכרתים הסובלים מנטיות לפתח אירועים היפוגליקמים. גם סוכרתים צעירים ומבוגרים המזריקים מספר הזרקות יומיות של אינסולין -יכולים להימנות על אלו המוגדרים כלוקים ב"סוכרת פרועה קשת איזון עם היפוגליקמיות שמנטייה". בסוכרתים אלו סכנת ההיפוגליקמיה כמסכנת חיים - מהווה איסור והוראת נגד לצום ממושך. סוכרתים המזריקים זריקות ארוכות ו/או קצרות טווח או מטופלים בכדורים ארוכי טווח מסתכנים אף הם בצום ממושך. האינסולין או התרופה שנלקחו יום קודם, עלולים להגיע לשיאי פעולה ביום שלמחרת, בפרט אם הסוכרתי אינו אוכל . לכן יש לאכול כמויות קטנות משך היום. יש להפחית משמעותית את מינוני ההזרקות למחצית עד שני שלישים מהמינון הרגיל, ולהפחית את מינוני התרופות שדרך הפה לאור הפחתה בכמות הארוחות והאוכל הצפויה. רצוי להעשיר את הכלכלה בפחמימות מורכבות, המשחרות סוכר באופן איטי , ובמיוחד במהלך הארוחה המפסקת וכן על פני יום הכיפורים. יש לזכור שהמטרה ביום הזה לאפשר שמירת רמות גלוקוז סבירות בדם תוך מניעת כל נטייה להיפוגליקמיה מסכנת חיים. מה אומרים מומחי הדת בנושא זה ? עלינו אמונים דבריו ועצותיו של הרב במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה - כבוד הרב שמואל קפלן, המוציא שנה בשנה הוראות והנחיות לחולים ומאושפזים באשר לצום יום הכיפורים: "אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא מקרא קודש לכם ועיניתם את נפשותיכם" (ויקרא כ"ג). דרשו חכמינו במסכת יומא מפסוק זה שמכאן למדים לאסור אכילה ושתייה ביום כיפורים. אך מאידך מצינו בתורה שכתוב: " ושמרתם את חוקותיי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא כ"ב). ודרשו חכמינו וחי בהם - ולא שימות בהם, "שפיקוח נפש דוחה כל המצוות שבתורה". וסיים הרמב"ם בהילכות שבת: "הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום, וכמו שנאמר - דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". על פי הנאמר לעיל מובנת חומרת הצום וקדושתו ואימתו של יום הדין, אך מכיוון שקיימים חולים רבים ובהם גם סוכרתיים אשר אסור להם לצום, או חייבים הם לאכול לעתים מזומנות - קיימים עבורם היתרים וסדרים מיוחדים למימוש האכילה. ההלכה מסרה בידי רופא את ההכרעה האם חולה בכלל או חולה סוכרתי מסוים, חייב לאכול "אוכל של ממש" בנוסף לשתיית נוזלים. יש לשאול את הרופא אם די לו לחולה בשתייה בלבד, או שצריך הוא לאכול ולשתות. יש לברר עם הרופא המטפל או המומחה לסוכרת מהם כמויות האוכל או הנוזלים המינימליות הנדרשות לסוכרתי, כאשר כל מקרה ומקרה הוא לגופו. אם נקבע על ידי הרופא שסוכרתי מסוים חייב גם לאכול אוכל מוצק ביום הכיפורים - אזי ניתן לו לאכול פחות מ "בבת אחת", כלומר - קצת פחות מ 30 גרם של אוכל מוצק ממרכיבים שונים, ויש להפסיק בין אכילה אחת של כ- 30 גרם לאכילה השנייה לתקופות של 9 דקות לפחות. אם הסוכרתי חייב באכילה וכן בנוזלים - משקים אותו בכל פעם "פחות ממלוא לוגמיו, בבת אחת", כלומר קצת פחות מ 40 גרם שתייה ובהפסקות של 9 דקות בין שתייה לשתיה. האוכל בשעורים אלו - אינו חייב להמתין בין מזון מוצק לשתייה אלא מותר לו בצמוד ל 30 גרם המזון לשתות מיד ובצמוד כ 40 גרם נוזלים, ולחזור על כך כל 9 דקות במידת הצורך. יש לזכור ולא לשכוח - ההיפוגליקמיה הנה מצב חירום שיש בו סיכון חיים מיידי - יש לעשות הכל למנוע מצבים אלו. גם אם הסוכרתי הוא מאמין אדוק המקפיד על כל מצווה קלה כחומרה בחיי היום יום, - שלא לעבור חס וחלילה על מצוות פיקוח נפש.. במקרה האישי שלך, מומלץ לקחץ בערב הצום לאחר הארוחה המפסקת רק 6 יחידות אינסולין ארוך טווח, לקום בבוקר יום הכיפורים עם כוונה מלאה לצום, לא לקחת את התרופות לסוכרת ולא את הזריקה בצהריים, ובהפסקת הצהריים לאכול משהו בבחינת "מקצת היום- ככל היום".