פעילות גופנית שאינה קבועה

אחרי שלב ההפנמה מטרידות אותנו שאלת הפעילות הגופנית. אני כבר מבין שפעילות גופנית הינה חשובה לשמירת האיזון ובכלל בחייו של סוכרתי. בתי בת ה12 לומדת במסגרת בית ספר שהמקצוע העיקרי בו הוא ריקוד. שעות הריקוד הן רבות ובימים אלה ישנם כ5 שעות לא רציפות של ריקוד בתחומים שונים חלקם מאמצים חלקם פחות. בימי שלישי ושישי אין פעילות ריקוד כלל. עכשיו אני תוהה: האם הזרקות האינסולין יהיו שונות בימים ללא פעילות הריקוד? והאם שעות ריקוד רבות בימי הריקוד יתרמו למלחמה באיזון? תודה. מושיק.

מושיק, את האינסולין יש להתאים לשיגרת היום. אז אם השיגרה כוללת שעות ריקוד אינטנסיביות - יש להתאים את מינון האינסולין לימים אלה. רצוי שבתחילה לא תתרחשנה יוזמה מרובה מידי לשינויי אינסולין עד לשלב של ייצוב והכרת התגובה. היית מציע ראשית שביתך לא תתבייש במאום ואתם תיידעו את המורים לעצם עובדת היות ביתך סוכרתית. זה יותר מחשוב וזה ימנע כבר בתחילה חשש או בושה מהבת. הם גם צריכים להיות מודעים לכך במידה וביתך תצטרך לטפל בעצמה בטבעיות וכשיגרה שאינה יוצאת דופן. ואם גם חלילה צריך יהיה סיוע - שהכל יהיה ידוע. פעילות גופנית היא חובה בסוכרת ולכן חלילה לכם מלשנות דבר מעיסוקי הבת. רק יש להשגיח וללמוד את המצב. בעת ההפסקה יש לבצע בדיקת סובר ולהיווכח שהכל תקין - או לאכול דבר מה או להתעמל יותר. אין כאן דבר מסובך או לא ברור וילדים מטיבים ללמוד, בתנאי שההורים לא משדרים דאגה מכל מבט. חשוב לא להיכנס להיפואים שהם רמות סוכר נמוכות, ולכן הבת תמיד (אבל תמיד ולא רק בריקודים) חייבת להיות מצויידת בדברי מתיקה, פרי או משקה ממותק. אלה משפרים מייד את מצב ההיפו ואולי רצוי שבשיעורים הראשונים יתלווה אחד מהורים, פשוט להיות וללמוד ואולי גם להירגע. סוכרת אינה סיבה המונעת מביתך להיות אלופה אולימפית בריקוד. אמן. מאיר

מושיק , כדאי לך להכנס ל http://www.metukim.co.il/ ושם תחת נושא חברים יש מאמר שרלונטי לך: גיל עוסק בספורט.