סכרת כתוצאה מטראומה

בת משפחה בגיל 50 היתה מעורבת בתאונת- דרכים. בבדיקות שערכה בבי"ח בעקבות התאונה, אובחנה כחולת סוכרת מסוג 2 וכסובלת מלחץ- דם גבוה. בדיקות בהמשך, הוכיחו שיש נזק לרשתית והיא טופלה בלייזר. כיום, היא מטופלת ע"י רופאת המשפחה בגלוקופאג' וגם בתרופה להורדת ל.דם. לפני התאונה לא היו לה שום סימנים המצביעים על סוכר גבוה בדם. לא היתה גם ירידה בראיה. האם לדעתך ,ד"ר קנטר, היא סבלה מסוכרת גם לפני התאונה?? או שזה קרה בעקבות הטראומה שהיא עברה. ?

ניקולט, אולי הייתה לה סוכרת סמויה (כלומר בבדיקות סוכר שנערכות בצום לא גילו לה) והתאונה הייתה טריגר להתפרצותה? עדי

שלום ניקולט, התאונה יכולה להיות טריגר רק לסכרת סוג 1. הטיפול בעייניים מאשש את היותה חולת סכרת זמן רב לפני התאונה. לגבי יתר הסימנים לא יודע מה לומר לזר

סליחה ניקולט, לגבי הנזק לרישתית - זה לא אומר כלום ביחס לסכרת, מצטער. הנתון הזה לא מספיק כדי לייחס אותו לסכרת. לזר

שלום לך, הבעייה הרפואית (וגם המשפטית/פיצויית) האם סטרס שבעקבות תאונה גורם לסוכרת ,לפרוץ" או מחמיר סוכרת קיימת. הויכוח שבין "גרימה" ו"החמרה" מוצא את ביטויו בפיצויים ו"הכרות" שונות של סיבוכי הסכורת לעתיד. בספר יהחדש "סוכרת - לחיות עם להרגיש בלי" קיימים שני פרקים המתייחסים לסוכרת שבעקבות דחק (סטרס) וחבלה. אם היו מאמצים את המלצותי בחדרי המיון בארץ, שלכל מקרה של פצוע המגיע בתאונת דרכים או חבלה יקחו כבר במיון המוגלובין A1/C - היתה נחסכת הרבה עגמת נפש מהנפגעים. כי נפגע שיש לו המוגלובין A1C תקין לחלוטין -משמעות הדבר שלא היתה לו סוכרת, ואם היא הופיעה - לא ניתן לשלול בבטחון את התאונה כגורם ל"גרימה". אם כבר במיון היה המוגלובין A1C מעל לתקין - משמע שכבר היתה סוכרת לפני התאונה, ועליות הגלוקוז הן רק "החמרה" של הסוכרת הקיימת, דבר המשליך משמעותית על גובה הפיצו המגיע לנפגע. בברכה ד"ר יורם קנטר

תודה לעדי וללזר ולד"ר . אין פה שום עניין של פיצויים. לבת משפחתי יש תקווה כל הזמן שאולי הסוכרת תחלוף עם הזמן וזה בעצם הסיבה לשאלתי.

אשמח לתת ייעוץ משפטי למי שנפגע מסכרת כתוצאה מלחץ/תאונה וכיו"ב. ניתן ליצור עימי קשר לאימייל: [email protected] או לטלפון: 053-411313 תודה, עו"ד תמר חיט-זילברשטיין