מציאות אחרת

שלום ד"ר יורם, אני בת 38, יש לי סכרת נעורים מגיל 25, ואין לי סיבוכים של סכרת. בחודשים הראשונים אחרי הלידה 12/2008,כשהיו לי נפילות סוכר, נתקלתי במצבים שלא ידעתי מי אני, לא הבנתי שזו התינוקת שלי שבוכה, כאילו הייתי במציאות אחרת. היו פעמים שהרמתי את בתי, אך כאילו מתוך רחמים שיש כאן תינוקת בוכה ואין מי שיטפל בה, בלי הבנה שאני אמא שלה, וזה בעצם התפקיד שלי. מצבים אלו חזרו על עצמם מס' פעמים במהלך החודשים הראשונים להולדת בתי. תמיד זכרתי את האירוע, לפרטים אחרי שהסוכר עלה והתאזן. עכשיו אחרי שנה ו9 חודשים, מידי פעם קורים לי מצבים דומים, של ירידה בסוכר, וחוסר הבנה מי אני והיכן אני ולמה בן זוג שלי מתייחס אלי "בצורה אכזרית".( מכריח אותי למדוד סוכר, שם לי בפה טבליות לבנות(גלוקוז), נותן לי סטירות. בעקבות המלצה של ד"ר דיקשטיין רונית הלכתי לנוירולוג והוא שלח אותי לEEG, והתוצאות תקינות. האם נתקלת במקרים כאלו? בן זוג שלי ממש לא יודע איך ל"אכול" את המצבים האלו וגם אני לא. אתה חושב שהוא צריך להזריק לי גלוקגן? או צריך להכריח אותי איך שהוא לקחת את כדורי הגלוקוז על מנת לעלות את רמת הסוכר?  מקווה שתוכל לעזור לי. עיילה

שלום לך, עקרונית נראה שאת מפתחת מצבי היפו ללא מודעות וללא סימני אזהרה מוקדמים. מומלץ לפנות למומחה שיערוך לך מחדש את האינסולינים וזמני ההזרקות, שתקפידי על ארוחת לילה קבועה, וכן- במידה שאת מבולבלת ולא מגיבה בן זוגך חייב להזריק לך גלוקגון. הסוד הוא לא בטיפול אחרי שיש היפו אלא למנוע אותו, ומומחע לדבר יוכל לסייע לך בנידון.