האם רוב חולי סוכרת 1 לא מתעוררים מהיפו לילי?

השתתפתי בדיוק שבו מישהו (סתם אחד), אמר שרוב חולי סוכרת 1 המאוזנים (a1cפחות מ-7) לאחר 10 שנים מפסיקים להתעורר משינה כתוצאה מהיפו. לפי מה שאני יודע, הרגישות להיפו פוחתת, אך לא שמעתי ש"שרוב הסוכרתיים המאוזנים לא מתעוררים כתוצאה מהיפו לילי". מחכה לפסיקתך בעניין. תודה מראש!

מי שמציג שאלה לרופא מן הראוי שיספק לו את כל האינפורמציה. זו אינה טענה שלי אלא של חוקרים מכובדים שמחקרם מתפרסם בקישור הזה - http://medicine.plosjournals.org/perlserv/?request=get-document&doi=10.1371%2Fjournal.pmed.0040069 המחקר הזה שפורסם בחודש מרץ השנה בכל כתבי העת המובילים לסוכרת, בדק כיצד מגיבים סוכרתיים סוג 1 בזמן שינה ברמות סוכר של 40 מ"ג. רק סוכרתי 1 מה - 16 התעורר (לעומת 10 מ- 16 בקבוצת הבקרה של הלא סוכרתיים). מחקר אחר - שגם אליו יש קישור מראה כי סוכרתיים (בהיפו קל) דווקא ישנים יותר חזק ויותר זמן, מאשר כאלה שהולכים לישון עם סוכר גבוה. כמו כן, פרטתי שאני והורים אחרים שבודקים בדרך קבע סוכר בלילה לילדינו נתקלים לא פעם בתוצאות סוכר נמוכות (40 ופחות) ולמרות זאת הילדים ישנים כרגיל. מטרתי אינה להתווכח אלא להביא לתשומת לב הסוכרתיים שעצם העובדה שהם אינם מתעוררים בלילה בהחלט אינה מעידה על כך שהם לא חוו ארוע היפוגליקמיה.

אני רוצה שד"ר קנטר יענה על השאלה "האם רוב חולי סוכרת 1, מאוזנים, מעל 10 שנים לא מתעוררים כתוצאה מהיפו לילי". זה מה שאמרת בתפוז ועל זה אני רוצה שד"ר קנטר יגיב אם זה נכון או לא נכון.

לסוכרתי שלום, זה מה שקורה שמתייחסים לדברים שפלט "סתם אחד". המחקרים מראים, שבנסיונות של הצוות המטפל ושל החולים להגיע לרמותHbA1C קרובות ככל האפשר לערכי הנורמה, מתפתח סיכון מוגבר לארועים היפוגליקמים הן ביום והן בלילה. זוה אחת הסיבות שנקבע שמטרת האיזון היא 7.0% או פחות, ובארה"ב אפילו 6.5*, תוך מעקב למניעת היפו. בהיפו קשה בלילה - מכל סיבה, עלול להיות קושי בהתעווררות עד מצב שבו לא מתעוררים בכלל.. לכן רצוי שלא להגיע לרמות שמתחת ל 90 מג% על מנת להתרחק מסכנת ההיפו.