"דיאטה"

נושא הזה כבר עלה בעבר ואני חוששת שזה הולך לעלות שוב. אני בת 20 וחולת סכרת כבר 10 שנים . תמיד הייתי שמנמנה ותמיד עשיתי "דיאטות" . מאז שלמדתי את "חוקי הסכרת" - יתרונות וחסרונות שלה התחלתי להשתמש בהם - ז"א התחלתי לרזות בעזרת הסכרת . ידעתי שאם אפסיק להזריק אינסולין ואגרום לסוכר שלי לעלות, לא יעבור הרבה זמן ואני אתחיל לרזות ללא מאמצים וללא דיאטה - מן שיטת פלא כזאת . עקב דיאטות האלה הכנסתי את עצמי כבר כמה פעמים לבית החולים עם קטואציגוסיס. כל פעם אני לומדת לקח וכל פעם אני מתפתה מחדש לעשות את אותה טעות . את מחיר הכבד כבר שילמתי - היו לי תקופות בהם התנפחתי כולי כי הגוף כבר לא היה רגיל לאינסולין וכשהייתי מזריקה אותו כי הייתי חייבת הגוף נכנס למן הלם כזה והתחיל לצבור מים . אח כך היו לי תקופות של כאבי רגליים - כאבי תופת . עכשיו אני במצב הטוב - ושוב מתחילה להשמין - ואני יודעת מה הצעד הבא שלי, ואני פוחדת ממנו ואני כבר לא יודעת מה לעשות כי אין לי למי לספר את זה - אפילו לא לרופא שלי ,כי אני לא רוצה שיכריזו עלי כעל משוגעת, למרות שאולי זה יהיה דבר נכון לעשות . אני צריכה עצה ...

נטשה, סיפור מהמם באמינותו ובחריפותו. ברור שהאינסולין הוא הורמון, אמצעי לעיבוד נכון של פחמימות. ולכן ככ לשצורכים יותר אינסולין כך גם "מעבדים" לתוך הגוף יותר פחמימות. ולכל גרם פחמימות יש דומני 4 קלוריות וכך זה מצטבר. מאידך, גרימה למחסור באינסולין באמצעות הזרקה בחסר מובילה לקטואזיטודיס הנובע מעיכול השומנים לצורכי אנרגיה היות וכאמור ללא אינסולין לא ניתן לגוף לנצל את הפחמימות שבדם. במצב זה מתקיימות רמות סוכר גבוהות בדם, ומופקים גופים קטונים המופרשים בשתן וגורמים ל"חמצת" בדם המתבטאת ברמת HP נמוכה. זהו מצב מסוכן לחיים, וגם רמות סוכר מעל 400 אינם צחוק ומעבר להם ממתינה הקומה הרפואית. לכן, להרזות באמצעות הקטואציטדיס אסור, פשוט אסור. אבל למה לא לשלב את הדרך הראשונה יחד עם אמצעים נוספים דוגמת ספורט, ספורט, ועוד ספורט? ניתן להוריד קצת מהאינסולין אבל יחד עם הפחתה מתואמת בכמות הפחמימות. אם את טובה בדיאטות, ניתן לחשב כמה לפי כלל ה-450 כמה גרם פחמימות שווה כל יחידת אינסולין. אפשר להניח שיחידת אינסולין שקולה ל 15 - 20 גרם פחמימות. אז אם את מורידה 5 יחידות אינסולין את צריכה להוריד בדוגמה שלנו 100 גרם פחמימות. אם שיעור הפחמימות בלחם הוא 50 אחוז, זאת אומרת לאכול פחות 200 גרם לחם. כך את מורידה ערכים זהים משני צידי המשוואה והאיזון לכאורה נשמר. אבל, אבל, ככה הרי אפשר להוריד לחלוטין הן את האינסולין והן את הפחמימות, ולא הוא. שהרי אנו נצרכים לקלוריות כדי לנשום, לחייך, לעבוד ולהתקוטט עם השכנים. לכן יש לעשות זאת רק לגבי מה שיש לגביו תחושה שהוא "עודף". לא מעבר לזה. וכמובן, ספורט. הספורט גם מכלה שומנים וקלוריות מיותרות ויש עדויות יותר ממוצקות שהוא משפר מאד את יעילותו של האינסולין. והספורט משלב גם הנאה - החל מהליכה וכלה בריקודי עם. אני לא חושב, נטשה, שיש צורך ביותר מאלה. מאיר