אח חייל שהתגלתה המחלה לפני שבועיים

דיון מתוך פורום  סוכרת

10/06/2000 | 16:10 | מאת: עדנה מרדכי

אחי,מירון עטייה, היו לו בעיות בצבא ורזה במשך כחודשיים 45 ק"ג , אני והוריי דאגנו מאד מההרזיה הדרסטית ומזה שהוא חיוור ושותה הרבה מים ויש לו במשהו מתוק וחולשות חזקות כאשר הלכתי לביקור אצל חולה משפחה ,הרופא עשה בדיקת שתן וגילה סוכר בשתן גבוה מאוד מיד נלקח לבדיקות בבי"ח תל השומר והתגלתה הסכרת במדידה ראשונית היה לו 600 לאחר אשפוז של יומיים והסבר מפורט איך להזריק וכמה בכל ארוחה ארוכת הטוח וקצרת הטוח ומה מותר ומה אסור לאכול אחי שוחרר זמנית מצה"ל למשך שנה . בטח כבר מובן שאחי מדוכדך מהמחלה שהתגלתה בו וכל הקטע שאסור לאכול מה שרוצים ומתי שרוצים ,אז גם מוציאים אותו מצה"ל לאחר שהיה לוחם בגולני . השאלה שלי היא : האם מותר להם לשחרר אותו זמנית ?למה זמנית -האם אפשר שהוא יתרפא מזה ?האם יש מישהו שיוכל לכוון אותו בעזרה משפטית כדי שיוכל לעשות תביעה משפטית נגד צה"ל ? שאלה 2 : היום לאחר טיפול כשבועיים לפני אוכל יש לו סוכר במדידה לפעמים 107 ולפעמים יש לו 75 ולאחר אוכל יש לו 150 או 120 ולפעמים אם הוא אוכל פחמימות רבות יש לו 200 יש סיכוי שיעבור לכדורים בלבד מצטערת על השאלות הרבות אך כל משפחתי כרגע נמצאת בגלל אחי במשבר נודה לך אם תוכל להתיחס וליעץ בהתאם אם אפשר להשאיר זאת במערכת (ללא פרסום השם) בתודה רבה עדנה מרדכי

לקריאה נוספת והעמקה
11/06/2000 | 14:35 | מאת: ד"ר יורם קנטר

עדנה שלום, מחלה אינה פיקניק וגילוי המחלה על השנוי הדרמטי הנכפה על החולה וסביבתו אינם תמיד בשורה מרנינה. אבל, אין כאן אשמים ואיש לא בוחר בכך, ולכן איני בטוח שיש למהר ולחפש אשמים. מחלות קורות, עם ובלי צבא. שאלה אחרת היא האם היתה לצבא תרומה לגרימת המחלה, ועל זה אדבר בהמשך. אני איני משפטן וכל מה שאני אומר הוא על דעתי הפרטית. אבל הדעת הפרטית אינה פחותה מהדעה הרפואית, משפטית וכו', אבל בכ"ז חשוב לי לציין זאת. הצבא משחרר את אחיך מהטעם הפשוט שדבר ראשון עליו לטפל בעצמו וללמוד לחיות שגרה סוכרתית המושתת על אינסולין בגיל הזה, דיאטה ופעילות ספורטיבית. לא ניתן להמשיך להיות לוחם בגולני או בכלל במסגרת צבאית מבלי שהסוכרתי מיומן באיזון הסוכרת ומכיר במגבלותיו. ולכן, יש סוכרתיים שמשרתים בצבא, אבל כאלה המכירים כבר את הסוכרת והצבא מתאים להם תפקיד. צבא אינו מתאים למי שזה עתה התגלתה אצלו סוכרת נעורים. מסוכרת לצערי לא נרפאים. חיים עם זה ודווקא לעיתים לא רע, ועובדה שיש בארץ כשש מאות אלף סוכרתיים. לכן הסוכרת היא סידור קבוע בחיים. ומהטיפול גם לא נגמלים, כי יש תופעה שעם תחילת הטיפול מתקיים מה שמכונה "ירח דבש" ונראה לכאורה שהסוכרת חלפה. הפסקת הטיפול שנראית מאד במקום תביא להתפרצות דרמטית של הסוכרת, ומכאן נגמר ירח הדבש. באשר לתביעה נגד הצבא, ידוע שסוכרת שלא ניתן למצוא לה רקע אחר (משפחה, חזרת או כל סיבה אחרת) עשוייה להתרחש על רקע של טראומה. אם אפשר להוכיח בריאות מושלמת קודמת והתפרצות הסוכרת על רקע טראומה בשרות הצבאי ובסמיכות אליה - היו מקרים שהצבא הכיר באחריותו למחלת הסוכרת. לא שהסוכרת היא משהו שהייתי נדחק בתור כדי לזכות בה, אבל לוחם בגולני ילמד להסתדר עם זה. עליכם להניח לו ולא לשקוע ברגשות אשמה ובחיפוש אשמים. בהצלחה, מאיר

16/06/2000 | 18:44 | מאת: נועה סלע

היייי אני גם סכרתית ואני גם ברמות סוכר גבוהות אבל אין מה לעשות אני יודעת שאחרי זה יהיה לי סוכר גבוהה ואני מזיקרה טיפה יותר

18/06/2000 | 11:36 | מאת: ד"ר יורם קנטר

נועה שלום, מעניין אם כך. כמה זריקות אינסולין את נוהגת להזריק ביום ? מאיר

16/06/2000 | 18:59 | מאת: נועה סלע

היייי אני גם סכרתית ואני גם ברמות סוכר גבוהות אבל אין מה לעשות אני יודעת שאחרי זה יהיה לי סוכר גבוהה ואני מזיקרה טיפה יותר

מנהל פורום סוכרת