סכרת נעורים

יש לי בעיה מאוד רצינית: אבי בן ה-50 חולה סכרת נעורים (type 1) מגיל 18 ומזריק אינסולין פעמיים ביום. לפי דעתי הוא מזניח עצמו לגמרי: הוא מזריק לפי "תחושה", לא מודד רמת גלוקוז בדם, ולא הולך לבדיקה אצל אנדוקרינולוג. הוא כמובן מקפיד מאוד על מועד ההזרקות, כלומר, לאחר ארוחה וכד', אבל מדי פעם קורה שהוא נכנס למצב של היפוגליקמיה, הכרתו נהיית מעורפלת ואז צריך להשקותו במשקה ממותק ולוקח לו כמה דקות לחזור לעצמו. התופעה מתרחשת ללא אזהרה, לעיתים באמצע הלילה וגם בציבור, בתדירות של אחת לכמה חודשים. לעיתים נאלצנו להזעיק אמבולנס ע"מ שיקבל גלוקוז i.v. פעם כאשר היה נכנס למצב של היפוגליקמיה והיינו משקים אותו הוא היה חוזר לעצמו לאחר מספר דקות, אולם לאחרונה משך זמן ההתאוששות מתארך מעט. שאלתי היא, איזה מעקב רפואי קבוע על אבי לנהל, בהתאם לגילו ומצבו? בכל פעם שאנו מנסים לשכנעו ללכת לאנדוקרינולוג לדוגמא, הוא מסרב בתוקף וטוען שזהו ייעוץ שמספקים לאנשים שכעת גילו שהם לקו בסכרת, ויש להדריכם כיצד לנהל את המשך חייהם בהתאם. הוא טען שהוא אינו זקוק לכך ויודע "להרגיש" מתי חסר לו סוכר, אומנם עם כמה מעידות בדרך. מה אפשר לעשות איתו? מה להגיד לו?

שלום לך, זוהי בעייה קשה להתמודד מול בן משפחה סוכרתי המסרב להיות במעקב או לקבל יעוץ. צריך להסביר לאביך שהוא עדיין צעיר, ואם הוא רוצה לזכות לראות את נכדיו בחייו עליו לשנות את דרכיו. היפוגליקמיות מהסוג שתארת מסכנות את חיו. עליו לנהל רישום מומעקב של רמות הגלוקוז על פני היממה אחת ל 3 ימים, בוקר-צהרים-ערב-לילה, ולפנות לרופא מומחה /סוכרת אחת ל 3-4 חודשים.