שאלה על איזון

שלום לכולם. יש לי שאלה שכבר יותר משנה מטרידה אותי ולא מצאתי את הכתובת לאן להפנות אותה: לחבר שלי גילו סכרת מסוג 1 בהיותו בן 17 (בערך) כיום הוא בן 24. הוא פחדן כרוני ממחטים (כן - אבסורדי) ולכן הוא מסרב לעשות את בדיקות הסוכר שלפי הבנתי אמורות להיות על בסיס 3 פעמים ביום. במקום זה הוא הגיע ל"הסדר" עם הרופא שהוא עושה 2 זריקות אינסולין ביום בבוקר 27מ"מ ובלילה 21מ"מ. הוא טוען שהוא מאוזן ושאם הוא מרגיש שהסוכר זז אז הוא מזריק יותר. רציתי לדעת עד כמה באמת אפשר לסמוך על הרגשה? וגם האם ה"הסדר" הזה באמת "בטיחותי"(?) בשבילו? תודה מראש

תראי, לי, מדידות סוכר הן חלק וכורח מאיזון הסוכרת. אבל, אם מישהו ניחן בהרגשה שעפ"י התוצאות היא גם נמצאת צודקת - מי יוכל להתווכח עם קביעה שכזאת? רובנו ככולנו סומכים על ההרגשה. אבל במקביל, כולנו גם מודדים. לכן, ניתן לבדוק את איכות האיזון בבדיקה תלת חודשית של המוגלובין מסוכרר. בקשי מחברך לבצע את הבדיקה (הסכמים עם רופא אינם ערובה למאום). והיה והתוצאה קבילה - הצדק עם חברך. אבל, את הבדיקה הזאת יש לבצע מידי שלושה חודשים. מה לעשות, גם הרגשות מחייבות אישוש. שבוע טוב, מאיר

שלום לך, הזמנים בהם רופאים או חולים טופלו לפי "הרגשה" חלפו מהעולם, והרפואה של היום היא EBM כלומר - מבוססת על עובדות. נסיונות לשנויי אינסולין "לפי התחושה" של הבטן או של הראש או של הלב הם מסוכנים, כי לא פעם עלול הסוכרתי להיות במצב של היפו ללא סימני אזהרה (שאבדו בשל נוירופתיה סוכרתית). "נדמה" לו שהסוכר גבוה, והגברת המינון במקרה כזה של הזריקה עלול להסתיים בצורה טראגית. אם אתה כזה חבר טוב - שכנע אותו להאמין שהוא דוקר אותך ולא את אצבעו שלו, ואז הוא יבצע את הדקירה בשמחה ובששון..

אבל יש לתת מקום של כבוד לעובדות. למעשה כשסוכרתי מדבר על "הרגשות", בפועל הוא מתכוון לניסיונו המתבסס ע לתחושותיו. לעיתים זה עשוי להטעות, בפרט שהסוכרתי מצוי תדיר במצב של בדידות כשהוא מחליט כך או אחרת. למרות כל הניסיון, הסוכרת יודעת תמיד להפתיע מחדש. צריך לזכור זאת, ולמדוד. עם כל הקושי. מאיר