כיצד הורדתי 57 קילו והתקבלתי לצנחנים-מאמר עידוד.

דיון מתוך פורום  דיאטה, תזונה והשמנה

17/09/2007 | 17:36 | מאת: יוני

שלום שמי יוני. החלטתי לספר את הסיפור שלי במטרה לעודד אנשים בעלי משקל יתר ובני נוער שמנים בפרט. כיום,אני בן 18העומד לפני גיוס לצנחנים. כל חיי סבלתי מבעיית השמנה כחמישים קילו מעל המומלץ לגילי. תמיד בני גילי צחקו עלי,נידו אותי,השפילו ודחו. כתוצאה מכך ניסיתי להתאבד פעמים עקב המצב העגום שעליו נקלעתי אך לאחר טיפול אינטנסיבי וממושך הפסיקו המחשבות האובדניות. כמובן שאני וגם בעזרת הוריי ניסינו כל דיאטת אפשרית: כדורים,תוספים,מתכונים,בלי פחמימות,תוכניות אימונים,מאמן אישי ובקיצור כל תוכנית דיאטה שיצאה לשוק ניסינו וכל סכום הוריי הסכימו לשלם כי הייתי בסכנת חיים. אני לא אומר כי הדיאטות הללו הם לא טובות וכולם רמאים. לכל דיאטה יש היתרונות והחסרונות שלה אך המכנה המשותף לכולם הוא שאף דיאטה לא שינתה לי את אורח החיים ולא ענתה על הצורך שהאוכל מילא בחיי. לפני כשנה,כשהלכתי לראשונה למבחנים בצבא ואמרתי כי אני רוצה להיות בצנחנים,אמר לי הבוחן כי זו חטיבת חיל רגלים ולא חטיבת שיריון. משפט זה ריסק אותי והוביל אותי לשפל של החיים שלי. הייתי מרוסק,חלום על הצנחנים התרסק ואיתו גם נשמתי ונפשי. החלטתי כי אני עשוי מחומר של מנצחים,מחומר של צנחן ,"חרשתי" את האינטרנט במטרה למצוא את תוכנית הדיאטה שתוביל אותי ל101 וכל פעם התחלתי והתאכזבתי שעד שלכד את עיני ספר מסוים שבו הוא לא מציע מתכונים,תוכנית אימונים,איסורים ומותרות אלא גישה שונה לגמרי לגבי דיאטה,הרגלי אכילה ואורח חיים. אני הבאתי את עצמי למצב שבו אני לא אוכל מתוך רעב או הנאה אלא מתוך תסכול,ייאוש וכעס על העולם. הרצון לאכול לא נבע מרעב אלא בוא בא לענות לי על הצורך של התסכול,הרצון לחברים,הגישה שלי לי הייתה שגויה ומכאן כל הבעיות שלי התחילו. לכן כל המתכונים,הנקודות,הכדורים ותוכניות האימונים לא עזרו כי הם לא ענו על הצורך שהאוכל מילא בחיי. הספר,בשישה צעדים פשוטים מציג גישה ייחודית לאוכל,להרגלי האכילה והחיים בכלל. המדריך הוא מעיין מאמן אישי שמתפתח איתך לאורך הספר וכבר בתחילה הספר אני התחלתי להרגיש בשינויים. בטח עולה השאלה,מה מיוחד כל כך בספר? הספר משנה את הגישה בכלל ואופן החשיבה ומחשבה בכלל. אם תשימו לב למחשבות שלכם כשאתם חושבים על אוכל,בפעם הבאה שאתם ניגשים לארוחה טובה שימו לב למהלכי חשיבה שלכם,למילים היוצאות לכם מפה. עכשיו תשוו את המילים והמחשבות שלכם לאדם רזה,שימו לב להבדלים ואחרי שתשימו לב כמו שאני שמתי לב תהיה לכם נוסחה מנצחת לאורח חיים רזה ובריא. עוצמתו של הספר נכנסת בהיבט הזה של כוח המחשבה. הוא מלמד אותך לחשוב כאדם רזה ולכן לא תצטרך יותר לעבור אימונים מפרכים או לחיות על תפריטים חסרי טעם או ריח. לאט לאט גיליתי כי אני יורד במשקל ללא מאמצים מיוחדים וכמויות האוכל שאני אוכל צומצמו לבלי היכר. הצורך באכילה ירד והגוף התחיל לאותת לי כאשר הוא שבע וכל זה הודות לשינוי הגישה שלי לאוכל,שינוי האופן שבו אני חושב והחשיבה הסלקטיבית שפיתחתי לגבי החיים שלי והמילים היוצאות לי מהפה. כוחו של התת מודע,כוח המחשבה יצירתית והמחשה החיובית וכוחן של המילים הוא עצום. על מנת להמחיש לכם את הכוח,שימו לב לכיסא,לשולחן ואף למחשב שדרכו אנחנו מתקשרים כולם התחילו בתור מחשבות. כתוצאה מהצורך לענות על בעיה מסוימת האדם חשב על זה וכתוצאה,הפתרון הפך לפריט בר קיימא. היום אני גאה לומר שירדתי 57 קילו ממשקלי וגם,(קצת להשוויץ מותר ) יש לי היום ריבועים בבטן ושרירים בחזה. ואם אתם תוהים,כי בהתחלה אמרתי שלא צריך תוכניות אימונים ותפריטים,אז אומר לכם כי השינוי המחשבתי שעברתי,שבו התחלתי לחשוב כאדם רזה דחפה אותי לאכול בריא ולהתחיל להתאמן וכמובן המטרה להתקבל לצנחנים גם תרמה את חלקה בעניין. כיום,יש לי חברים ואנו מבלים בנעימים כי היום אני מרגיש נוח עם עצמי ולכן אני מרגיש נוח עם אחרים. הבנות היום מתחילות איתי וכיום התקשורת שלי עם בני המין השני היא שונה בתכלית ממה שהיה לפני כשנה. וגם אני גאה לומר כי עשיתי גיבוש במאי לחטיבת הצנחנים ואני מתגייס ב"ה לצנחנים,הטנק עבר את הגיבוש ובעזרת השם ילך לסיירת. אני קם כל יום בחיוך שאני יודע שהבעיה שכמעט שמה קץ לחיי מאחורי,וכמה שזה נשמע נדוש וקיצ'י בגיל 18 נולדתי מחדש. אני מאושר. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאותו חייל שאמר לי כי הצנחנים זו חטיבת חיל רגלים ולא חטיבת שיריון,פשוט תודה. בזכותך ירדתי 57 קילו ובזכותך השתנו לי החיים ובזכותך אהיה צנחן. החיסרון בספר שהוא כתוב באנגלית אך לאור המילונים באינטרנט שלעיתים מוצאים בחינם זה לא בעיה רצינית למי שבאמת רוצה לשנות את חייו ולא לנסות עוד דיאטה חולפת שתוריד חמישה קילוגרמים ותעלה עשרה. למעוניינים בספר ניתן להשיג אותו,אשמח להעניק לכם את הקישור לספר אך בגלל שאין בכוונתי לקדם או למכור לא אפרסם את שמו של הספר כאן ובמידה ומישהוא מעוניין תשלחו לי בבקה אימייל ואחזיר לכם תשובה עם קישור לאתר. בברכת "מחשבה יוצרת מציאות קיימת", יוני. נ.ב: לא היה לי קל לכתוב את הפוסט הזה ואפילו דמעות עלו בעיני כי חפרתי בעמקי נשמתי על מנת לכתוב כאן אך עשיתי זאת על מנת לעודד אחרים ולומר זה אפשרי כי אם גם אני עשיתי זאת אז גם אתה יכול!

20/09/2007 | 21:38 | מאת: הי יוני

אני רוצה להודות לך. פשוט תודה. אני מאד מעריכה את גילוי הלב שלך ואת העובדה שפרסמת את צפונות ליבך למען אחרים. אני רוצה להודות לך כפי שאתה הודית לאותו בנאדם שאמר לך שצנחנים זה חיל רגלים ולא שריון . פקחת את עיני. אני עליתי לאחר הלידה של ביתי וכעת אני ממש לא סובלת את עצמי. אני מנסה לתרץ תירוצים למה אני לא מצליחה ולמען האמת אי הירידה במשקל יצרה אצלי תופעות גם נפשיות וגם פיזיוית לא נסבלות עד שגם אצלי עלו מחשבות אובדניות. אבל בעלי וביתי חיזקו אותי וכוחן של המלים המעודדות השיב לי את הצבע ללחיים. אני עדיין במצוקה, אבל לוקחת את הדברים בפרופורציה. התקופה היחידה בחיי שבה הייתי באמת רזה היתה בצבא. היום אני ב-30 ק "ג עודפים ולא בריאה. אין לי מחלה מוגדרת , אבל אני מרגישה ב"חליפה" של השומן ואיל היא מעבירה אותי על דעתי. כל דבר בחיים שלי קשור לזה. אני לא מצליחה לישון טוב ובגלל זה לא מצליחה להתאמן. אני כל הזמן חושבת איך לרזות. אני ממש רדופה. אני כבר 15 שנה שמנה. וכל הזמן אני מתנסחת בעיני עצמי ובעיני אחרים (גם בפני בעלי שהכיר אותי והתחתן איתי שמנה) כאילו שזה מצב זמני. אני לא יכולה להכניס את הטבעת הזאת לאצבע - עכשיו - כי בעתיד כשארזה אז כן אוכל, וכנ"ל לגבי מכנסיים, פריטי לבוש אחרים או כל דבר אחר. זה מתסכל אותי. אני מאד אשמח לקבל ממך את השם של הספר ולהעזר בו. גם אני כבר ניסתי הכל. הייתי בכל המכונים. קניתי את כל הערכות והשייקים שאי פעם יצאו לשוק .הייתי אצל דיאטנית פרטית. הייתי אצל דיאטנית קבוצתית בקופת חולים. היו כבר דיאטנים ששיחררו אותי כששמו לב עד כמה זה לא עוזר לי ואמרו לי שאולי זה לא הזמן המתאים בשבילי לעשות דיאטה.... אתה מאמין..... במהלך חיי עברתי שלוש שנים טיפול פסיכולוגי ולמדתי להשלים עם כל מיני צדדים באישיות שלי שהטרידו אותי. אבל דבר אחד לא הצלחתי לעבור - את השכנוע העצמי שבמראה שלי עכשיו, אני אסתדר. אני לא שלימה עם עצמי במישור הזה. אני מרגישה שחייב להגיע שינוי. סתם במקרה נכנסתי לפורום הזה והתחלתי לשוטט. סתם במקרה עיני נחו על המכתב שלך. אבל רגע לפני יום הכיפורים וחשבונות הנפש שכל אחד עושה. אני באמת מודה לאלוהים שקראתי את מה שכתבת. המון תודה. בהצלחה בשירות הצבאי (תשמור על עצמך!!!). אני מאחלת לך ולכום גמא חתימה טובה. (נ.ב. אני לא דתייה. ודבר אחרון. אני מחזקת את ידיהם של המשפחה שלך שלא ויתרו לעצמם ולא לך! כל הכבוד לכולכם)

28/10/2007 | 10:49 | מאת: אמא של

אשמח מאוד לקבל את שם הספר ואת אופן רכישתו תודה

מנהל פורום דיאטה, תזונה והשמנה