שאלה

שלום, אני בת 16. רציתי לדעת דרך חשיבה יותר מעשית למה שאני מכניסה לפה. יש לי להוריד משקל מהירכיים והבטן, אני משחקת טניס, אוכלת בריא.. לאחרונה איבחנו אצלי אנמיה. (רק לרקורד) אוקיי סיטואציה- יש דונאט על השולחן של המטבח. אני מעדיפה לא לאכול אותו, אני יודעת שאתחרט...אבל בסופו של דבר אני סוג של "מרמה" את עצמי ואוכלת רק חצי... יש לי חשק להקיא אותו מרגשות אשם. הקאתי כמה פעמים בעבר בכוונה. אני יודעת את ההשלכות, ואני בטיפשותי מנסה לחפש את הדרך הקלה להפתר מהדברים שאני מכניסה לפה כשמראש אני יודעת מה יקרה אחר כך. נמאס לי להתחרט, אני רוצה לשלוט בעצמי.. כשאני אוכלת חטיף מקופלת ליום למשל, זה נהיה מוגזם, זה הופך להרגל ואז אני אחר כך שואלת את עצמי איך הגעתי למצב שאני רוצה להוריד כל כך הרבה מהמשקל שלי. הגובה שלי הוא בערך 1.75 משקל 67 יכול להיות שזה תקין, אבל גם 60 יהיה תקין לא? האם יש דרך מלכתחילה למנוע את כל הסיבוך הזה כשפשוט אניח לדונאט המפגר שיירקב על השולחן? יש מצב שעשיתי מעצמי טיפשה עם הפרעות אכילה? (: (וזאת הייתה ציניות) תודה.

שלום ראשית עלי לציין שמשקלך תקין. קראתי בעיון את דבריך ואני ערה למצוקתך אך לצערי אין באפשרותי לעזור לך דרף פורום זה, כיוון שאני מעריכה שמדובר בבעיה עמוקה יותר הקשורה לאכילה ודימוי גוף הדורשת טיפול. חשוב לי לציין שקיימים לא מעט סיבוכים בהקאות החל משיבוש מאזן האלקטרוליטים בדם ועד לבעיות שיניים חמורות ולכן אני מזמינה אותך לקבל עזרה בנושא. את מוזמנת לפנות לקו מצוקה שמפעילה עמותת שחף לטיפול בהפרעות אכילה בקהילה. מס' הטלפון : 08-9357035 חג שמח עדי מילר דיאטנית קלינית בשיטת ד"ר לוי