חייבת עזרה!

אני מתחילה להישבר ולחרוג מהדיאטה שלי ואני כל כך פוחדת מזה כי יש לי רק עוד 4 ק"ג להוריד כדי להגיע ליעד שלי,ואני לא רוצה להרוס את מה שהשגתי עד עכשיו, אבל אני פשוט אומללה! בשבוע האחרון יש סביבי המון פיתויים ואני לא מצליחה לעמוד בפניהם, ואני ממשיכה להתאכזב מעצמי כל פעם מחדש. כל פעם שאני אוכלת משהו "אסור" אני פשוט שונאת את עצמי ונגעלת מעצמי! אני חייבת ללמוד איך לעמוד בפני פיתויים (ואין לזה שום קשר לרעב! אני יכולה לאכול גם כשאני מפוצצת!), אחרת זה רק עניין של זמן עד שאני אישבר לגמרי ויעלה שוב במשקל, ואני כן רוצה להתחייב לכל החיים אני פשוט צריכה ללמוד איך עושים את זה בבקשה תעזרו לי!

מיואשת אלמונית שלום, לדעתי את צריכה ללמוד לשלב את הפיתויים בתהליך הירידה במשקל, ואם לא תעשי את זה, אז התאבה שלך אליהם תהיה יותר גדולה. האם את מקבלת ייעוץ מקצועי כלשהו? מקווה שעזרתי, ואני מדברת מניסיון, עדי

דבר ראשון-אני מקווה שתגיעי ליעד שלך! אבל אני חושבת שאת "מפספסת" משהו בדרך.כדי לדעת לשלוט בפיתויים, את צריכה להבין מה גורם לך להם, איך את משנה את החשיבה שלך לגבי "הפיתויים". אני הייתי פעם במקום שלך,ואפילו גרוע יותר, ואז החלטתי שאני צריכה עזרה.הגעתי למרפאת ד"ר לוי, והם שינו לי את החיים-כי הם גרמו לי להבין שאני לא צריכה להיות כל החיים בדיאטה-וככה אני רגילה כבר 30 שנה.הם גרמו לי להבין מה מקור הפיתויים, איך לשלוט בהם,וגם להבין-שלא צריך לחיות חיים שלמים של דיאטה,אלא-מותר לפעמים גם שוקולד, או איזה ביס קטן מעוגה-היכולת שלך לשלוט בזה ולהבין,גרמה לי לסגל לעצמי חיים בריאים יותר,להשיל הרבה קילוגרמים,וכבר שנה אני לא "בדיאטה".

שלום לך, ראשית, כל הכבוד לך שהגעת עד הלום. לא ציינת במכתבך, אבל אני מסיקה, שירדת כמה קילוגרמים טובים, וזה הישג לא מבוטל שדרש עבודה רבה ושינוי. שנית, אני ממליצה לך לנסות לשנות את החשיבה. לא לחלק את המזונות לאסורים ומותרים וגם לא לחלק את מעשייך לחטאים ומצוות. כדי לשמור על תזונה מאוזנת, ומשקל נמוך לאורך זמן ארוך צריך ללמוד להיות גמישים עם אוכל ועם עצמנו. הכל עניין של מידה. אם אוכלים הרבה מהמזונות ה"מותרים", גם זה עלול לגרום לאכילת קלוריות רבות ועליה במשקל, ובאותה מידה אכילה בכמות קטנה, אולי לעיתים לא תכופות של מזונות "אסורים", מיטיבה מאוד עם הנפש ולא מזיקה לתהליך ההרזיה. אני מאוד ממליצה לשלב מזונות שאת אוהבת בתפריט שלך. כי כשאת יוצרת חסך למאכל נחשק יותר מדי זמן, אח"כ הסכר נפרץ ובלתי אפשרי להשתלט על הפרץ. גם אם חרגת פעם אחת, שום דבר איום לא יקרה. סביר להניח שאפילו לא תעלי. הבעיות מתחילות בד"כ ממחשבות של אסון, של הכל נהרס בליווי תחושת כישלון. ואז נוהגים לפי עקרון ה" אם כבר, אז כבר..." את בנאדם, ואת צריכה להנות מהחיים ומהאוכל. חשוב להקפיד על תזונה בריאה, אך היוצא מן הכלל, הוא חשוב גם כן. מקווה שעזרתי. אשמח אם תעדכני אותי על המשך דרכך. בברכה מוניקה קרן