שאלה כללית

שלום רב! ברצוני לשאול אותך שאלה כללית בנוגע להפרעות קשב וריכוז. אני יוצאת בריה"מ, עליתי ארצה בגיל 5, ולפיכך את רוב שנותי במערכת החינוך העברתי בארץ. כבת להורים יוצאי רוסיה תמיד דחפו אותי למצויינות ו"אין לא יכולה - יש לא רוצה" זו עיקר הפילוסופיה שגדלתי עימה בבית, ועלי לציין כי אני מסכימה עם פילוסופיה זו (במידה זו או אחרת). ואף על פי כן לא הייתי תלמידה מצטיינת, ואני מאמינה שזה קשור למערכת החינוך הותרנית הקיימת פה. בזמן לימודי בתיכון, שמתי לב כי רבים מאובחנים ב'הפרעות קשב וריכוז' ולפיכך מתוייגים ללימודים בכיתה מיוחדת, ומקבלים 'הנחות' במקצועות הנלמדים. התופעה נראית כה רחבה עד כי נדמה שכולם סובלים מהפרעות קשב! אני מאמינה כי אבחון בנוסח הפרעות קשב וריכוז נותנים לגיטימציה לילד לא ללמוד ולא להשקיע, וכי כל אחד צריך לסגל את השיטה המתאימה לו ללימודים. הרי ברוסיה אף אחד לא תויג כסובל מהפרעה זו אחרת, ורוב התלמידים סיימו את לימודיהם בהצטיינות, האם ברוסיה יש משהו באוכל הגורם לאי התפתחות ההפרעה? או שמא זו פשוט הגישה? אגב, לאחרונה קראתי כתבות בעניין הטיפול ברטלין, ואף נכנסתי לאתר של "עמותת מגן לזכויות אנוד בישראל", נאמרו שם דברים רבים עימם אני מסכימה (אף על פי שהאתר נראה כמו מסע צלב כנגד הפסיכיאטריה). סליחה על אורך המכתב, זהו נושא שמטריד אותי מאוד.

ענבר לילה טוב, תחום לקויות הלמידה והפרעות הקשב אינו המצאה ישראלית. התופעה אינה חברתית אלא מוחית, ולעיתים קרובות גם גנטית. ההכרה, דרכי ההתמודדות והבנת התופעה הם שמשתנים. בתקופה מסויימת ( לפני כארבע שנים ) אכן התגלתה תופעה פסולה ומכוערת של ניצול הכותרת ליקוי למידה או הפרעות קשב על ידי חלק קטן אך מכתים של קבוצת מאבחנים ומאבחנות, אשר ספקו אבחונים לכל דורש. מאז, עשה משרד החינוך תהליך מיון מחמיר בו בדק וברר את אנשי המקצוע המורשים לאבחן מבחינתו. ועכשיו לעיקר - מי שהינו לקוי למידה אינו מאושר ואינו בוחר להיות כזה. נכון, ניתן להתמודד, ניתן לעקוף את הקושי ולהגיע להישגים יפים מאוד, אך דרכו של בעל הפרעות וקשיי למידה לנקודות ויעדים שהציב לעצמו היא ארוכה , קשה ומתסכלת. לא רק זאת - פעמים רבות מערכת החינוך עצמה היא המקור הפוגע והמשכנע את הילד שאינו יכול! אי לכך, התאמות ההיבחנות הן העדפה מתקנת, אשר מרפשרת לקבוצה מאובחנת להתחיל את המרוץ נמקודה שווה לכאורה. לצערי, מרבית הילדים בשלב זה כבר נפגעו מסגפר כה רב של פעמים עד שהם מעדיפים לא לנסות למרות "התנאים המשובחים" שניתנים להם. במילים פשוטות - אני לא מכירה לקוי למידה שלא יסכים לוותר על "ההטבות" ולו בלבד שיוכל להאמין להצליח ולהשקיע כמו כולם. בברכה אלמוג

אלמוג, עם כל הכבוד, אני יכולה רק להביע את דעתי - זו לא פעם ראשונה שאת כותבת דברים עוקצים כנגד מערכת החינוך. עשית זאת פעמים רבות גם בפורום שלך (אני מנחשת שזו אותה אלמוג..) זכותך להביע דעה. אבל את כותבת בצורה כזאת, תוקפנית ונחרצת מדי, שהתחושה , שלי לפחות, שיש לך אול,י בעיקר, משהו אישי נגד המערכת שאת בעצמך היית חלק ממנה במשך שנים. יכול להיות שנפגעת ממנה, בצורה זו או אחרת, וזה קורה לאנשים בכל מערכת, בכל ארגון או מקום עבודה אחר. אני לא מורה ולא חלק אחר ממערכת החינוך... אבל תביני שאפשר להביע דעה, אבל שתישמע בצורה נעימה ועדינה יותר. יש במערכת החינוך, מן הסתם, גם כאלה שעושים כל מה שביכולתם, אפילו מעבר לנדרש מהם, על מנת לעשות טוב ולעזור לתלמידים., ומה לעשות יש במערכת החינוך גם אנשים מוכשרים מאוד , בוודאי לא כולם.. אבל את בדברייך, פוגעת באנשים הטובים. וזה חבל. תביני שאין מערכת חינוך מושלמת בעולם, אין בכלל דבר מושלם אחר..