בהפסקה מריטלין ועדיין לא בטוחה שצריך

שלום יש לי ילד בן חמש וחצי שאובחן כילד שסובל מבעיות קשב וריכוז בתחום הרדום. חומני מאד, מרבה לבהות, לוקח לו זמן עד שמתייחס לפניות אליו . לאחרונה מרבה בסיבולת נמוכה של דחיית סיפוקים והתפרצויות זעם ויחד עם זה גם בא סף תסכול נמוך. מרבה להפגין חוסר ביטחון בכך שמביע אהבה "אמא אני אוהב אותך" "אויש סליחה" והדבר קשה להמודד עם התקפי הזעם. כרגע הוא לא לוקח ריטאלין כי הוא היה בחופש ועדיין לא חזרנו לקחת אותו כי הגננת אמרה שזה היה משפיע עליו לרעה. היה אפטי מאד, עייף ושפוף מאד למרות שמנגד היה יותר פעיל עם חברים והיה קל יותר לתקשר איתו בחלק מהיום. כיום הוא לא מתקשר עם חברים, קשה לו מאד בפרט שרוב ילדי הגן חדשים, הוא לא יוצר קשר עין ומוריד את הראש שפונים אליו, מנגד מיישם משימות שבעבר לא היה מיישם כמו דפי עבודה , יושב בריכוז יותר קשוב, משתתף במפגשים עם מנגנת הגן . בחצר משחק לבד ולא מתקשר עם חברים ואם כן רק לנגיעות קטנות בקיצור אני די מבולבלת האם יש לו בעית קשב וריכוז, יש לו בעיה רגשית . מבחינה לימודית הילד יודע לעשות תרגילים ברמה של ילדים בכיתה א' ולכתוב אותיות הוא גם מתחיל לכתוב ואוהב את העניין מאד. בבית אוהב משחקי מחשב וטלויזיה ולא מרבה לשחק במשחקים אחרים ואם כן אז לרוב במשחקי קופסא. שהוא אצל חבר המפגשים נחמדים אך בחלק מהזמן הוא משחק עם עצמו ולא ביחד עם החבר אלא אם אני מגרה אותם לשחק במשהו ביחד. הוא אוהב דמיון כמו לבנות אוהלים , מרבה לקרוא ולספר לעצמו ספרים, אוהב חוברות עבודה . איך בכלל מתמודדים עם ילד שונה ? מה עליי לצפות? איך מתמודדים עפ הפחד היום יומי שביום מן הימים יכול להיות יותר גרוע ? הרבה שאלות של למה שלא נגמרות והיד עוד כותבת. מקווה לקבל תשובה ותודה על זמנך דנה

כאם ל4 ילדים עם הפרעות קשב וריכוז שלכל אחד הבעיה שלו הדבר היחיד שאני יכולה להציע לך זה לזרום עם הילד,לא ללכת נגדו לתת לו להתפתח בכיוון שלו שהוא אוהב ולא לחשוב מה יגידו המורים,השכנים ,החברים ועוד.תעזרי לילד למצוא את עצמו בתחום שהוא אוהב במיוחד ולהתפתח עם זה.וגם לריטאלין יש תחליפים שונים. בהצלחה דורית