המשך דיון בנושא הסכמה מדעת מה-6/7/2004 :

עו"ד דיוויס שלום, בתשובתך לעדי בתאריך ה-6/7/2004 רשמת : "הזכות לקבל מידע במסגרת ההסכמה מדעת כולללת בחובה גם את הזכות שלא לדעת או להגביל את הרופא במסירת מידע בו מעוניין המטופל. " אני חושבת שהסוגייה קצת בעייתית ואינה ניתנת לפתרון קצר ומהיר. אסביר את כוונתי : לפי סעיף 13 לחוק זכויות החולה (פרק ד'), נדרשת הסכמה מדעת של החולה לצורך קבלת טיפול (סעיף 13(א)). כאשר החולה אינו מעוניין לקבל מידע אודות מחלתו והטיפול בה, לא ניתן לקבל את הסכמתו לטיפול כ"הסכמה מדעת" שכן לא מולאו התנאים האמורים בסעיף קטן ב' (5-1). מאחר ולבקשתו של החולה לא נמסר המידע האמור לעיל, בהנחה שהזכות לדעת טומנת בחובה את הזכות שלא לדעת ולכן בקשתו של החולה לגיטימית, אין לרופא שום אפשרות לבצע טיפול. מצד שני, רופא רשאי למנוע מידע מחולה רק לאחר עמידה בתנאי סעיף 13(ד), כלומר לאחר אישור וועדת אתיקה ורק במידה והמידע עלול לגרום לנזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של החולה. כלומר החוק אינו מאפשר לחולה לדרוש מהרופא לבצע טיפול מבלי לשמוע את מכלול המידע הרפואי אודות הטיפול, והזכות של החולה שלא לדעת רוקנה בעצם מתוכנה. להתייחסותך אודה, ערבה קור

ערבה שלום אכן הנושא מורכב והרבה דיו נשפך על פרשנות סעיף 13 לחוק זכויות החולה תשנ"ו - 1996, אולם פורום זה לא נועד לניתוחים משפטיים מורכבים או לדיונים מעמיקים אלא לתשובות פרקטיות לבעיות שצצות למשתתפי הפורום. כך, אני רואה את תפקידי כנאמן הציבור להשיב לשאלות באופן שהקורא הממוצע יבין את התשובה. את הניתוחים המשפטיים אני משאיר לטענותי בבית המשפט במסגרת התביעות של נפגעים אותם מייצג משרדי. אשר לפרשנותך את החוק, אמנם ניתן לקבל את הניתוח שלך, אך אין בכך סתירה לכך שבמסגרת חובת הגילוי של הרופא הוא יפרט את הסיכונים ובשלב מוקדם מאוד של ההסבר יבקש החולה להפסיק את ההסבר מהטעם שהוא לא מעוניין בקבלת המידע לזאת התכוונתי שהזכות להסכמה מדעת כוללת בחובה את הזכות שלא לדעת או להגביל הרופא במסירת המידע בו מעוניין החולה.