רשלנות בצה"ל

דיון מתוך פורום  משפט ורשלנות רפואית

14/01/2003 | 18:01 | מאת: שם חסוי

לפני כ- 8 חודשים, חיילת, חליתי במחלת הנשיקה. הרופאים חשבו שאני מנסה "לסחוט" מהם ימי גימלים (מנוחה) ללא צורך אמיתי שלי בהם, זלזלו בי וכך מצבי הלך והתדרדר...... לאחר כמה חודשים אותו וירוס של מחלת הנשיקה אובחן כלא פעיל יותר,משמע אני לא חולה, אך הרגשתי הפיזית הכללית לא השתנתה בכלל.. טענתי שאני עדיין עייפה וחלושה ונאמר לי שהדבר הגיוני לאחר המחלה. הגיוני ל- חודשיים לאחר המחלה אבל מה עושים אם זה ממשיך? ותופעות לא נעימות אחרות נכנסות ל"חגיגה" כמו איבוד משקל, מגרנות חזקות, הקאות יומיומיות, פריחות ועוד ועוד............ - היום כבר ידוע לכל רופא צבאי שקיימת מחלה בשם תסמונת התשישיות הכרונית (C.F.S) הבירור והאבחנה שלה לוקח אמנם חצי שנה וכלל במקרה שלי כל בדיקה מקיפה אפשרית. אך בזמן הבירור שעם הזמן הפך למייגע ומכביד יותר ויותר עברתי השפלות רבות מצד המפקדים ביחידתי, זלזול מצד הרופאים שדחפו לכיוון הנפשי ולא הודו בעצם קיום המחלה. לאחר שעברתי את כל התהליכים ואובחנתי סופית כחולת C.F.S , הורד לי הפרופיל ל- 24 ועימו קיבלתי פטור משירות. משמע: במשך חצי שנה, שהייתי חולה, הייתי צריכה לגרור את עצמי מרופא לרופא, בדיקה לבדיקה כדי שצה"ל יוכיח שאין לי עוד שום דבר אחר חוץ מהתסמונת שכאמור לא מסכנת את חיי -( ובגלל שהיא לא מסכנת את חיי אפשר לזלזל בה כך??!??) כל אותה תקופה הייתי צריכה לקום כל בוקר וללכת לעבוד ביחידה כרגיל.... אני יכולה לפרט עוד ועוד אך זה לא נראה לי המקום. השאלה היא: מה עושים???? המשך הטיפול במחלתי הוא לא זול. ובנוסף מצבי יכל לא להגיע לזה בכלל מלכתכילה לולא הזלזול הנוראי הזה של מערכת הרפואה, והרבה יותר מזה, של צה"ל. בתוקף המחלה הייתי צריכה לשנות את כל הרגלי חיי- ובנוסף: אני לא מסוגלת לעבוד, ללמוד ואפילו לנהוג. האם מקרה זה נחשב לרשלנות?, ומה באפשרותי לעשות?

15/01/2003 | 11:19 | מאת: טליה

באפשרותך להגיש תביעה לאגף השיקום במשרד הבטחון ולבקש הכרה כנכה צה"ל, על מחלה שגם אם לא נגרמה לך עקב השירות, אבל הוחמרה עקב השירות ועקב הטיפול הלקוי בצבא. הבעיה היא שאת חייבת אבחנה מדוייקת אחרת זה עלול ליפול בין הכסאות. בשלב ראשון - גשי לסניף אגף השיקום באיזור מגורייך (או כתבי להם - משרד הבטחון הקריה תל אביב), וקחי טפסים לתביעה. כל ההדרכה למילויים ומה צריך לצרף - מצויים שם.