שאלה לגבי חתולה בת 9 שנים

שלום, יש לנו חתולה כבת 9 שנים. בחודש אוגוסט שנה שעברה עברה ניתוח לעקירת הציפורניים וקיצור הניבים הקדמיים (החלטה שבדיעבד אנו מאוד מצטערים עליה..), היא מרגישה טוב לכאורה,אוכלת טוב, ישנה הרבה..בעבר היו לנו בעיות התנהגות איתה... כשהייתה במרפאה נמצאו אצלה קריסטלים בדרכי השתן (נתנו לה אוכל מיוחד שאכלה אותו במשך 3 חודשים) וניקו לה את הפה והוציאו 2 שיניים אם אינני טועה. שאלתי היא כל כמה זמן צריך להביא אותה לביקור לווטרינר?זה לא היה ממש מסודר עד עכשיו. היא נהיתה מאוד פחדנית אחרי הניתוח. מאז אין לי כ"כ אפשרות לשחק איתה, האם יש משהו שהיא יכולה לשחק איתו?כשהיא לא יכולה לתפוס עם ציפורניים?היא מאוד עצובה לפעמים בגלל שלא יכולה לשרוט כמו תמיד... תודה רבה ויקי

ויקי, ניתוח עקירת ציפורניים הינו ניתוח המדמה כריתת פרק אצבע אצל בני אדם , ניתוח שהינו בגדר צער בעלי חיים ובודאי אם מבוצע על חתולה בת 9. אני מניחה שבחנויות של חיות תוכלו למצוא צעצועים רבים איתם תוכל לשחק. ביקור אחת לשנה, אלא אם יש בעיות נוספות, מעקב חיסונים וטיפולים שוטפים. טיפולי שיניים הינם חיונים. למה קיצרתם לה את הניבים ? למה החלטתם על כריתת הציפורניים ?

ד"ר טליה שלום, קראתי על הניתוח הנ"ל רבות לאחר שזה בוצע, אם היינו מודעים לכל הסבל והכאב הנוראי שהחתולה שלנו עברה, סביר להניח שלא היינו מחליטים החלטה קיצונית כזו. מה שקרה זה שלא הבאנו אותה לבדיקה שוטפת אצל הווטרינר הרבה שנים לפני המקרה המצער הזה. היא לא יצאה מהבית, טיפלנו בה טוב ובגלל חוסר אחראיות שלנו, לא הבאנו אותה לבדיקות הרגילות אצל הווטרינר. לפני כשנה (באוגוסט שנה שעברה) היא תקפה אותי באמצע היום, נשארתי עם 8 שריטות ברגל ימין ו2 נשיכות (עדיין רואים 2 נקודות מהנשיכה) ברגל, השריטות שהיא השאירה לי ככל הנראה כבר ישארו איתי לכל החיים, הן ממש עמוקות, רואים פסים רציניים על הרגל למטה. אף לא ראיתי אותה מתנהגת ככה, היה בה המון זעם וטירוף בעיניים. באותו הערב, הגיע אלינו ווטרינר לביקור בית, הייתי בהיסטריה באותו היום, לא הבנתי מה נכנס בה כי זה לא קרה אף פעם.. הוא זה שאמר לנו שישנה אפשרות כזאת. החתולה אף פעם לא הייתה יותר מדי רגועה, תמיד הייתה יחסית אגרסיבית, אבל זו הייתה התפרצות מאוד אגרסיבית ולא ברורה לנו. נוצרה לי קצת טראומה מאז המקרה הזה, במיוחד כי אני מאוד אוהבת אותה ותמיד השתדלתי לטפל בה טוב. קיצרו לה את הניבים כדי שהנשיכות יהיו פחות כואבות (היא נושכת לפעמים ברגל כשהיא רוצה תשומת לב או אוכל). זו הייתה החלטה פזיזה ונעשתה בלהט הרגע, ואני מבינה שיכולנו להימנע מזה.... כרגע היא מרגישה טוב (כך זה נראה), הפסיקה מזמן להסתתר מתחת לשולחן או כורסא (זה מה שהיא עשתה אחרי שהבאנו אותה הביתה אחרי הניתוח, הייתה מאוד מבוהלת), ראוי לציין שהיא חזרה יחסית מהר לעצמה, כבר אחרי שבועיים בערך היא ניסתה להעלות על כיסא, לקפוץ והפסיקה להסתתר, חזר לה התיאבון. אנחנו רוצים לקחת אותה לבדיקה שגרתית בחודש הקרוב. מקווה שהיא תחיה איתנו עוד הרבה שנים....