חרדות נטישה, ביוגרפיה קצרה וסיפור השאלה

שלום לכולם. קודם כל אני רוצה להצהיר (כמו כל "אם" נורמלית) שיש לי את ה"תינוקי" (הכלב) הכי מתוק בעולם!!!! הוא ענני ורך, לבן כמו שלג (אם כי טיפלה מלוכלך כרגע וזקוק לתספורת) נולד בבולגריה (קיבל "חינוך אירופאי") עירוב בין פודל צרפתי למלטז (ככל הנראה) עוד מעט בן שלוש (בנובמבר יש לו יומולדת) הוא מאוד פיקח, (קצת אינטרסנט), נמרץ, בעל הרבה אנרגיות, שרירי, אוהב מאוד לשחק לרקוד ולהמרח על הרצפה, אוהב מאוד לשוחח ולדבר לעיתים על דעתו הפוליטית.. הוא מקבל כל יום לצד האוכל המיובש האיכותי והמרגרינה (לשיער יפה ובריא) מנת בשר שמבשלים במיוחד בשבילו! הוא נמצא בבית חם מאז שנולד, ולא גדל אף פעם ככלב נטוש וכדומה... נשמע מושלם.. ואז... כשצריכים ללכת, הבעיות מתחילות... מפונק כבר אמרתי? מפונק מאוד... מרוב שהוא כ"כ חמוד (כשהיה תינוק היה ממש כדור לבן קטן) בצעירותו אחותי נהגה לקחת אותו לכל מקום, ממש כך, לעבודה, לפגישה עם חברים, (הוא קצת "כלב תיק") ולא נהגה להשאירו לבד.... אז כנראה שהוא פיתח מכך תלות רצינית, כי כיום, כשעוזבים את הבית... (כשצריך ללכת לעבודה או אפילו רק למכולת) הוא מתחיל לנבוח וליילל בהיסטריה. והשכנים? כבר מתלוננים. אתמול לדוגמא הלכתי לעבודה, והייתי צריכה להשאירו במרפסת (תיכף אסביר למה), השארתי לו את המיטה שלו, צעצועים, אוכל, מים. והוא נבח שעות ע"ג שעות. עזבתי אותו נובח, וכשחזרתי, הוא עדיין נבח. פעם השארנו אותו בבית, והלכנו. והוא (כנראה מתוך יאוש, או נקמה) השתין על הספות וכמעט הרס אותן לגמרי... לכן היום צריך להשאיר אותו במרפסת. עוד מעט החורף מתחיל ואני לא יכולה להשאיר כלב בחוץ בגשם! אני ממש לא יודעת מה לעשות, הוא נובח ובוכה שעות, ואני לא יכולה להביא לו בייביסיטר כל פעם שאני הולכת... הוא כלב כ"כ מתוק , כל מי שרואה אותו מתפעל, רק הבעיה הזו עם חרדת הנטישה.. אביא עוד דוגמאות קצרות על המצב: אתמול אבי נסע לחו"ל, וכבר יומיים לפני הכלב התחיל להרגיש שמשהו לא בסדר, הוא עקב אחרי אבא שלי לכל מקום, וארשת פניו כבר נהיית לרצינית יותר ודאגנית יותר. הוא כנראה הבין שאבא שלי נוסע. אחרי שאבי עזב, הכלב התחיל ליילל שעות ולפי דעתי הוא קצת בדיכאון כרגע (כי הם מאוד מאוד קשורים אחד לשני) הכלב תמיד מרגיש שהוא חייב להיות עם כולם (כל המשפחה) ואין מאושר ממנו, אבל ברגע שמישהו הולך, הוא מתחיל לבכות, ולחפש אותו. הוא יכול לשבת שעות ע"ג שעות ליד הדלת בתקווה שהאדם יחזור. לעומת כל אלה, הכלב לא ממש חברותי לאחרים, וחשדן בתחילה. רק לאנשים בודדים מאוד הוא מאוד נחמד. זה אולי חמוד, אבל זה מצב מאוד קשה. מה ניתן לעשות עם זה? ועם השתנות היאוש על הספות? אחותי עובדת אצת הווטרינר ובינתיים לא מצאנו פיתרונים.

בהחלט יש פתרון, כנראה שמדובר בתלות יתר ולא בהכרח בחרדת נטישה. נסו לפנות לנועה הראל,מומחית לבעיות התנהגות של בעלי חיים, טיפול חינוכי ואולי תרופתי.