שאלה מהותית

אם יש משפחה שיש בה מחלות נפש ואנשים בריאים, האם יכול להיות שבעקבות מצוקה, אנשים בריאים עושים הטעיה של המח שלהם, מאושפזים בכפיה ומאובחנים לא נכון בצורה פשטנית שלא תעזור לפתור את הבעיה שלהם? תודה :)

השאלה שלך מאד לא ברורה , מה הכוונה ל "עושים הטעיה של המח שלהם.." בלי קשר, תמיד יכולות להיות טעויות באבחנה, מפני שעושים אותה רופאים, ורופאים הם בני אדם, ובני אדם טועים לפעמים.

אז ככה, לבן אדם בריא בנפשו, שצריך לטפל באחד או שניים קרובים מדרגה ראשונה, בעלי מחלות נפש, בין אשפוז לאשפוז, יכולה להיות מצוקה. כאשר בן אדם במצוקה נאלץ להתמודד לבדו עם יתמות ועם חולה נפש קשה מאוד , והוא מרגיש אחריות, האם הוא לא עלול להיות במצוקה קיצונית שתגרור התנהגות לא רגילה בגלל הלחץ? בן אדם לחוץ שמתנהג בצורה לא רגילה ומאושפז ומאובחן,בלי שום ביקורת על האבחנה של הרופאים, ובלי שום קשר למצבו האמיתי שהביא למצוקה בחייו, , ע"י רופאים שרשאים ליטול מהאדם את זכויותיו ולתת לו תרופות פסיכוטיות ולשבש את הבן אדם יותר בגלל טעות באבחנה, זה אומר שרופאים יכולים ליטול מבני אדם את זכויותיהם הבסיסיות באיצטלה של טעות אנושית.? וזה, בניגוד לטעות רפואית אחרת, טעות בעניין שהוא לכאורה רפואי אבל בעצם זאת טעות משפטית של הפרת זכויות והרשאה למוטט בני אדם נפשית. גם אנשים שאינם רופאים טועים לפעמים. האם זה נורמלי שאנשים יאלצו לאבד את חירותם ולהמצא בדרך ללא מוצא בגלל שטעו , ואילו רופאים שטעו ימשיכו כרגיל גם בגלל שטעויותיהם נסלחות וגם בגלל שטעויותיהם יכולות לא להתגלות לעולם? הכל היה יכול איכשהו לעבור לסדר היום כמו שעוד מליון עוולות עוברות לסדר היום, אלא שכאן גם גורמים לאנשים לאבד את טעם חייהם במקום לעזור להם,וגם מביאים אותם, כאמור, לדרך ללא מוצא וללא תקווה, שעלולה לגרום להם לאבד את עצמם ואף גורמת לאובדן עצמי. זה הרבה יותר חמור משערוריה, אולם, עולם כמנהגו נוהג.ודרך אגב, יש גם הזנחה של הבן אדם שהביא למצוקה מלכתחילה ושנותר לבסוף לבדו.