אכילה כפייתית?!

שלום אני בת 21 1.67 67-63 ק "ג.(תלוי בתקופה ובמצב רוח....חחח). יש לי בעייה שנמשכת מאז תחילת גיל הבגרות ואף פעם לא דיברתי על כך כי אני חושבת של90% יש את ההפרעה הזו.וגם אם כן זה לא עושה את זה נורמאלי. אני באמת רוצה להגמל מן ההרגל הזה והייתי רוצה להבין ממה הוא נובע. ניסיתי לחשוב מה מפריע לי מה חסר לי? מה החסכים הנפשיים....וכלום. הכל בסדר גמור בעולמי כל אדם אחר במקומי היה מאושר ואני מודה לאלהים יום יום על כל שיש לי. אני אוכלת בריא ועושה ספורט אך יש לי מדי פעם התקפי זלילה בלתי נשלטים... זה מתחיל עם זה שאני חייבת מתוק....ואני לא מפסיקה...עוברת למלוח...מתוק... באמת שאין לי שליטה על זה....זה כבר שנים ככה והפעם הגעתי להחלטה שאני רוצה להבין איך להפסיק את זה לחלוטין. ולמה זה קורה? ממה זה נובע? יש לי פגישה עםם דיאטקנית,האם אני צריכה לומר לה זאת? היא תדע מה לעשות? מה כדאי לשאול אותה?! האם יש ו/או מומלץ כדורים שמורידים את הכמיהה לאכילה אובססיבית זו,הכמיהה למתוק ותחושת הרעב השקרית? איך ניתן להגיע להבנה ממה זה נובע? איך מפסיקים?????? האם זה יימשך כל החיים?! בבקשה....עזרו לי! האם זה נקרא אכילה כפייתית גם אם זה לא כל הזמן?

כן. זו אכילה כפייתית גם אם זה לא כל הזמן. יש לי את זה. וגם אני מחפשת נואשות מרפא. אני חושבת שרק מי שיש לו את זה יודע כמה זה נורא ואחרים לא ממש יבינו. את הולכת לדיאטנית ברור שאת צריכה לאמר לה את זה. זה סוג של הפרעת אכילה.

שלום לך, התשובה לשאלתך מורכבת מאוד, אך אנסה לצמצם אותה כך שתתאים לגבולות הפורום. ראשית, את נבונה ומודעת לבעייתך, הן פיזית והן מנטאלית. באופן כללי מאוד, האכילה הכפייתית (איבוד שליטה על צריכת המזון) נובעת משילוב בין חוסר איזון הורמונאלי, הצטברות רעלים בגוף, וחוסר יכולת למצוא דרכי התמודדות עם מצבים הכרוכים בתחושות של דיכאון או חרדה. מכאן שגם הטיפול בבעיה הוא טיפול משולב: פיזי ומנטאלי. מהיבט התזונה- אני סבור שהגמילה מהרגלי האכילה הללו היא כמו גמילה מסם, כאשר המגמה היא להביא את הגוף לאיזון באמצעות צריכת מזון המותאם לך וניקוי הגוף מכל הרעלים שהצטברו בו. כמו כן, מנסיוני, מצאתי שרבים מהסובלים מהפרעות אכילה, סובלים גם מקנדידה, אני ממליץ לך לבדוק אם את סובלת גם מקנדידה.