אירוע מוחי מורחב
דיון מתוך פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי
לד"ר גוטליב - ב- 6/3/03 קיבל אבי בן 68 התקף אסתמא מאוד מאוד חריף שגרם לו למחנק. וכתוצאה מאי ספיקת החמצן לזמן רב נפגע פגיעה מוחית חמורה, וליבו נדם ואף הגיע למיון ללא דופק. לטענת הרופאים הרבה תאים שרופים במוחו ואין סיכוי כי יתגבר על מצבו . מלבד האסתמא באופן כללי אבי הינו אדם בריא. מאז המקרה ועד היום הוא מונשם מוזן דרך זונדה ומבחינה מוטורית לא זז כלל, הדבר היחיד שנאמר לנו כי הוא מגיב לכאב. בשלב זה הוא מפהק, פוקח עיניים חלקית (למחצה) אך לא רואה אותנו ואנו חשים כי הוא שומע אותנו ! האם זה נכון? הסימנים לתחושותינו נובעות מכך שכשאנו מדברים איתו הוא נסער, ודמעה זולגת מעינו. האם זה טבעי ? או שמה נדמה לנו ? האם זה עניין של זמן להתעוררותו כפי שכולם אומרים? היום ביקשו את הסכמתינו לביצוע ניתוח להעברת צינור ההנשמה לצאוור . האם זה לא ירע את מצבו ? ... אודה לך אם תענה אפילו חלקית על שאלותי הרבות, כולנו אובדי עצות וצמאים לחיזוקים. יש לנו תחושה כי הרופאים לא מעוניינים לאפשר לנו לתלות כלל תקוות !
מתנצל על ההמתנה. נתחיל מהסוף. הנתוח להעברת נקודת ההנשמה מהפא אל החתך בבצוואר חיוני כי אי אפשר להשאיר אדם מונשם ללא הגבלה עם צנור הנשמה הנכנס לקנה דרך הלוע משום שהלחץ המופעל על ידי הצנור בתוך הלוע גורם לבעיות ועל כן עוברים לשיטה השנייה הנקראית טרכאוסטומיה. בשיטה זו צנור ההנשמה חודר ללוע ישירות ואין סכנה לתפעןת לוואי. כאשר ואם החולה יתעורר לנשימה ספונטנית ולהכרה אפשר לנתק אותו מההנשמה והפצע יסגר ספונטנית תוך כמה שעות. לגבי מצבו הנוכחי , לפי המתואר זהו מצב של תרדמת או בלועזית קומה, שבו מנגנון ההכרה נפגע קשות. ישנם מקרים בהם אנשים שהו בתרדמת תקופה ממושכת ואחר כך התעוררו וחזרו להכרה מלאה, אבל לצערי אלו מקרים נדירים ולא ניתן לחזות אותם. לפי התאור שלך , קיימות אצל אביך מספר תגובות פשוטות המצביעות על התעוררות מסוימת (פיהוקים, דמעות) אולם אין בזה מספיק כדי לחזות את העתיד והכלל האכזרי של הטבע הוא שככל שהנזק הראשוני קשה יותר כך הסכוי להחלמה קטן יותר. על אף כל האמור איננו חושבים בדרך כלל שיש להמנע מ"לדבר" או "לפנות" לאנשים הנמצאים במצב כזה, לא משום שנראה שהם מבינים אותנו מילולית אלא בעיקר בגלל שנוח וסביר להניח שיש תועלת הן למאזין והן למשמיע בהמשך הדבור וההתייחסות (ליטוף, נשיקה) בצורה הנורמאלית. לעמוד ליד מיטתו של חולה בתרדמת בשתיקה ומבוכה לא עוזר לאף אחד.
מלי שלום, אבי נמצא בתרדמת כ-3 שבועות עקב דום לב והוא בן 67, אשמח לשמוע מה שלום אביך? האם הוא התעורר? כל פרט יעזור לנו מאד בתודה רויטל