החלמה מאירוע מוחי

אימי בת 52 , לפני שנתיים עברה אירוע מוחי , כמובן שמאז חל שיפור גדול והיום היא מוגבלת ביד ובהליכה, מצבה הנפשי קשה מאד והיא מתוסכלת מכך שלאחר השיפור שחל בחודשים הראשונים, נעצרה ההתקדמות והיום היא במצב של מוגבלות שנראית קבועה. כמה זמן אחרי אירוע מוחי עדיין יכולה להיות התקדמות, האם יש סיכוי שאימי תחזור להיות מה שהייתה לפני האירוע , אמרו לנו שגם לאחר חמש שנים יכול המצב להשתפר, אני לא יודעת עד כמה זה נכון והאם צריך לעזור לה (ולנו) להשלים עם העובדה שהיא מוגבלת ביד וברגל לצמיתות, או לתת לה תקווה שאכן היא יכולה להשתפר והכל ענין של זמן ורצון. אודה לתשובתך, אנחנו אובדי עצות.

אני חושב שהגישה הרואה במצב של היום, שנתיים אחרי השבץ, מצב פחות או יותר קבוע, הדורש הסתגלות פעילה וחזרה למילוי החיים בתוכן היא הגישה הנכונה. אמנם נכון שגם אחרי 5 שנים אפשר לראות שיפור בפונקציות מסוימות אולם לא מדובר בשיפור דרמטי ואסור בשום פנים ואופן לעצור את החזרה לחיים פעילים 'עד שההחלמה תסתיים'. האם למשל היא מקפידה על כל אמצעי הרפואה המונעת כדי למנוע אירוע חוזר?

האירוע המוחי של אימי נגרם כתוצאה מלחץ דם גבוה, נכון להיום היא מטופלת בכדורים נגד לחץ דם ואני מקווה שהאירוע לא יחזור על עצמו. כמו שציינתי בפניתי הקודמת , אימי במצב נפשי קשה מאד ונדמה לה שהזמן ירפא. אני משתדלת ללחוץ עליה להפעיל את היד והרגל כמה שיותר, ללכת, לקפל כביסה ולעשות כלים במסגרת הבית, וללכת לפיזוטרפיה במסגרת קופ"ח, שאלתי היא האם ככל שהיא תפעיל את הגפיים הפגועות + גורם הזמן , יתכן ויהיה שינוי, או שעלינו להכין אותה לכך שהמצב שלה היום הוא מצב קבוע ואיתו אנחנו צריכים ללמוד לחיות וכל דבר שהיא עושה או לא עושה , לא משנה לגבי העתיד אלא לגבי ההווה. תודה רבה על התיחסותך הקודמת ואקוה לתשובה מהירה גם הפעם.