שנתיים אחרי הארוע המוחי

מה לעשות?.?אימי כשנתיים וחצי לאחר ארוע מוחי לאחרונה חלה התדרדרות במצבה...הנאורולוג הגדיר אותה כחולת דימנציה.הוא נתן לה כדור נגד דיכאון והזיות כי היא חושבת שאינה גרה בביתהשלה מה לעשות לפעמים רוצה ללכת מין הבית ונהיית כניראה קצת אלימה כועסת ניסתה ללכת ורבה עם הפיליפינית על המפתח ואז נפלה איך ניתן לטפל בזה?מה לעשות?שמעתי שיש כל מיני כדורים שעוןשים גם התמכרות ועושים את האדם שיהיה אדיש כזה? אשמח לתשובה בברכה...שחף

שאלה שלך קצת כללית מדי. ראשית כל צריך סבלנות . אם היא קבלה כעת טיפול נגד דיכאון והזיות לוקח כמה שבועות עד שטיפול כזה מתחיל להשפיע. שנית צריך ללוות טיפול כזה בשינויים סביבתיים שיקלו על החולה להתמצא ולתפקד בסביבה שלו ובנסיו למלא את סדר היום בפעילות מהנה שרמת יכולתו. התרופות בלבד אינן פותרות את הבעיה וצריך להתאמץ כדי למלא את סדר היום בתוכן ומשמעות. אולי תיגש למדור הרפוי בעיסוק ולמדור התרגלים באתר שלנו ותקרא קצת ואחר כך תחזור עם שאלות יותר ספציפיןת www.pnaivebriut.com בהצלחה

קודם כל תודה על ההתייחסות....האתר הזה והתמיכה אין להם תחליף ולו רק בשל העיניין של התמיכה הנפשית כי אנחנו לא ערוכים לכל התופעןת הללו. אימי קיבלה כדור נגד דיכאון והזיות על ידי נאורולוג.הכדור לא היה טוב ולכן הרופא הפסיקו עדיין ניראה לה שהיא צריכה ללכת לבית שלהכרגע אין כדור שהיא מקבלת לצורך העיניין...אנחנו במעקב אבל התגובות שלה מפחידות לעיתים היא ממש בעיניין של בסדר ויש רגעים שהיא רואה כל מיני דברים הזויים...וזה מלווה באגרסיביות פיזית..ובמילים בוטות... ואחר כך חולף.כמו כן היא לא הולכת כמו בעבר צד שמאל כמעא נכה לגמרי...בקושי הולכת.עדיין ניתן להמליץ על פיזיוטרפיה?זה יכול להועיל?בבית?לגבי העיניין ההזיות והבילבול למי פונים?