ניתן להתיעץ עם ארגון "בנפשנו"- יש להם אתר אינטרנט

ר

איך אני יכולה לעזור לבן שלי שמסרב לקחת כדורים של אפילו 1 מי"ג ריספרדל .שלוקח לסירוגין. אני יודעת שהוא צריך לקחת 2 מ"ג ביום. שאומר לי שאני מכניסה אותו לקטגוריה של חולי נפש. והורסת לו את החיים שיכול ימים שלמים ליקרוא ספרים על תיכנות מחשבים שליבי נישבר ליראות אותו ואת גורלו האכזר. (ילד מחונן יפה תואר שהיה מלא חברים נישאר לבד מבודד ועצוב) כל פסיכיאטר שמכבד את עצמו גובה 400 ש"ח מינימום לפגישה והיד כבר שבורה ואינה משגת סכומים אלה והוא בכלל מסרב ללכת לטיפול בסכומים אלו אני מיואשת חרדה לגורלו לא יודעת למה לצפות מהחיים ואין לי כבר כוח להיתמודד אני גם לא יודעת איך למרות שאני כל היום באינטרנט ובספרים.

אליאל שלום, ההכרה בצורך בטיפול קשורה לעצם ההכרה בכך שיש בעיה כלשהי שמצריכה התערבות חיצונית. תארת את בנך הכל כך מוכשר בפליאה סביב הפער בין היכולות שלו בתחום אחד לעומת הקושי שלו לדעת את צרכיו ומצבו.עבורו עצמו כנראה הפער הזה כרגע בלתי נתפס כל כך עד כדי קושי לראות את הקשיים שלו. לצערי, במצב כזה, המלצה רפואית נוספת כזו או אחרת לא תועיל שכן ממילא הוא לא ימלא אותה. העבודה עימו אמורה להיות הדרגתית סביב הכרה במצבו הנפשי, בצרכיו ובעיקר בתהליך אבל על האובדן של הבריאות הנפשית. נדיר שאדם לוקה בסימפטומים נפשיים ומייד מקבל זאת ונוטל תרופות. אני מציעה לך להיות סבלנית ככל שניתן ובמידה שמצבו לא מסוכן לאפשר לו ללמוד את עצמו ולגלות בעזרתך את סןגי העזרה המוצעים לו. ככל שתלחצי יותר הוא עלול לראות בך מי שלא רואה ואולי גם לא רוצה את טובתו. אין ברירה וזה לא קל, אבל...סבלנות...

בני בן ה-30 קיבל התקף של מניה דפרסיה בגיל 20 ,כ-עשר שנים טופל בתרופת DEPALEPT ,הוא לקח תקופת מה והפסיק וכך לסירוגין במשך 10 שנים,הוא מצליח מאוד בעבודה למראת שי לו לפעמים נפילות של מצבי רוח אבל הכל היה סביר. לפני שנה נשלח מטעם העבודה לחו"ל ,הכל היה בסדר עד שלפני חודש הרגשנו בפעילות יתר בתנהגותו והצענו לו לחזור לתרופת DEPALEPT ואנחנו לא מצליחים לשכנע אותו הוא נתקל קצת במקום עבודתו וכנראה מחזירים אותו הביתה ,אני לא יודעת עד כמה מקום העבודה הצליח להבין מה מצבו,אני מאמינה שיפטרו אותו ,למראת שנסעתי אליו לפני חודש והמלצתי לו לחזור לקחת את התרופה,הוא לא רצה לשמוע אותי בשום אופן,הוא טוען שהכל אצלו תחת שליטה,מה שאני לא רואה.חבל לי מאוד שהמצב לא חוזר לפרופורציות שלו. לא מספיק שיש לי בן שנגע בסמים בגיל 18 ועד היום הוא לא מצליח לחזור לעצמו,הוא מטופל בLAPONEX שזה ממש לא עוזר לו לחזור לתיפקוד נורמלי,מאיפה לוקחים כוחות בגיל 60 לטפל בילדים בוגרים ,לפעמים אני מרגישה שאני על סף תהום ולא יכולה יותר.

אתר האינטרנט של בנפשנו קצת מיושן אך עדיין ניתן למצוא בו מידע רלוונטי. ארגון בנפשנו תומך גם במשפחות וגם בנפגעי נפש. למעשה הוא מורכב מנפגעי נפש ובני משפחה ויש רק אשת מקצוע אחת והיא זו שמרכזת את נושא הקו הפתוח של בנפשנו. הקו הפתוח: 02-6722554 בימים ראשון, שני ורביעי בין השעות תשע בבוקר עד שתיים בצהריים יש תא קולי ואפשר להשאיר הודעה. בנפשנו ערך מעקב אחר הפונים אליו, כלומר ניתן לפנות אל הארגון כמ ה פעמים שרוצים והפניה מטופלת בדרך כלל על ידי אותו אדם. כמו כן ניתן לקבל שם גם מידע בנושאים משפטיים, תיווך ותכתובת עם מקומות שונים כמו משרד הבטחון והמוסד לביטוח לאומי. הארגון מפרסם עלוני מידע בשפות שונות (רוסית, עברית וערבית) העלונים מופצים במקומות רבים. בנפשנו עוסק גם באיסוף מידע והפצתו, הרצאות בכנסים ולאנשי מקצוע וגם במקומות אחרים במסגרת פרויקט דו- שיח. המרצים הם נפגעי נפש או בני משפחה. כתובת האתר: www.benafshenujerusalem.muni.il רחל