בסוף מחלימים!!

בביקורי היום בפורום סמוך [סכיזופרניה] קראתי מה שכותב שם אחד והדברים מאד מרגשים.. כך כתוב: ..אני לא מזמן קראתי כתבה על חולי סכיזופרניה שעובדים כשופטים לא פחות ולא יותר בארה"ב,הכוונה היא שכאשר יש טיפול ולא פחות חשוב שיש מוטיבציה מצד המטופל להתקדם בחיים אז הכול אפשרי, באמת שאין גבול לדמיון. אבי. ...כן עשיתי תואר מלא, אני לוקח 4 מ"ג רספרידל ו700 דפלפט למדתי שנתיים לימודי תעודה ושנתיים לימודים אקדמיים מלאים. זה לא פשוט בכלל אבל אפשר להצליח עם תמיכה מהסובבים אז בהצלחה סוף ציטוט.

באמת מחלימים לחלוטין?

אתה מתכוון לכל מחלות הנפש או למחלה ספציפית. לאחיינית שלי יש מאניה דיפרסיה עם התקפים פסיכוטים אחת ל-5 שנים בממוצע ומטופל קבוע בתרופות שבכלל לא מונעות את ההתקפים. לחברה שלי יש סכיזופרניה שחזרה במשך החיים שלה רק פעמיים.בגיל 18 ובגיל 48,זה הפרשים של 30 שנה והיא כבר חשבה שזה לא יקרה לה יותר והנה שוב אושפזה.בין התקף ראשון לשני היא לא לקחה שום טיפול. אז אולי זה משהו שלא מחלימים ממנו?

ראשית נא לא לשכוח אני בעצמי מתמודד.. אני לא פסיכיאטר שבא למכור סחורה.. בכל אופן, אני מאמין ובטוח לגמרי כן! יש לכולם תקוה! נכון, הרבה פעמים לא מקבלים עזרה נכונה והכוונה ראויה, ואז נופלים בין הכסאות ["אני בשיקום או בעצם לא??"] אני מכיר את זה. משום מה את כותבת על חברתך שהיה לה הפסקה גדולה בין התקפים והנה שוב אושפזה. אלא שציינת כאן שהיא לא לקחה תרופות! אז אני אומר אדרבה מכאן נוכל ללמוד עד כמה יש להקפיד לקחת תרופות, אפילו שהיה מרחק כל כך גדול עד להתקף, אבל הוא הגיע! כיון שלא לקחה תרופות. מאידך, חבר שלי סיפר לי דוקא להיפך. הוא בגיל 25 היה בפסיכוזה קשה מאד אבל אחרי טיפול תרופתי יצא מזה, הוא מקפיד מאז על התרופות מאד, וכבר 25 שנה ללא התקף וללא אשפוזים! אמת, זה לא שחייו היו קלים תמיד, הוא עדיין מתקשה עם דכאונות וכדו' אבל כמובן זה לא התקפים או אשפוז. אני מאחל לכולנו החלמה והצלחה ובעיקר מזל כמו שאת כותבת שלא כל פעם מחלימים בקלות, ואכן צריך לדעת גם אם זה לוקח הרבה זמן [והרבה כוחות] אל יאוש, מובטחת ההחלמה. זו הסיבה שציינתי את המאמרים הנ"ל. ביי