לענת ולחברי הפורום שלום רב!

בס"ד לענת ולחברי הפורום שלום רב, לא כתבתי הרבה זמן בפורום. ובכן,בחסדי השם יתברך ובשעה טובה,ביטוח לאומי אישר לי נכות על רקע נפשי ואישר לי לפנות למשרד הבריאות לקבלת סל שיקום. רוב הטפסים כבר נחתמו,אולם יש טפסים שביטוח לאומי צריך לכתוב ולחתום עליהם,ויש טפסים שהפסיכיאטר המטפל צריך לכתוב עליי דברים,שהם עוד לא נחתמו,אך אני מקווה שבעזרת השם הם ייחתמו. אולם אני רוצה להתייעץ אתכם,בעיקר עם חברי הפורום שחוו את זה על בשרם- כעיקרון בעזרת השם אני אמור ומתעתד לעבור להוסטל "ענבלים" בחדרה. זהו הוסטל לצעירים עם צוות מאוד נחמד ומקום מאוד מטופח. המקום הינו מקום ירוק וממוקם בשכונה שקטה עם בתים צמודי קרקע בחדרה. חדרה הינה עיר קטנה יחסית וניתן לנווט בה בקלות יחסית בתחבורה ציבורית ולהגיע לשירותים חברתיים שונים כגון-מועדון חברתי של "אנוש",תוכנית "עמיתים" של החברה למתנ"סים ולגביי,היות ואני אדם שמשתדל לשמור מצוות עד כמה שהוא יכול בעזרת השם ובלי נדר,גם שיעורי תורה. הצוות הינו צוות צעיר,הן מנהלת ההוסטל (עו"ס בעלת תואר שני) והן מתאמת הטיפול (בעלת הכשרה בקרימינולוגיה) נשמעו לי מאוד נחמדות והן אינן דוחפות אף אחד לצאת לעבודה,אלא להיפך-הדרישה המינימאלית שלהם בהוסטל היא שלא תהיה אלימות ויתנהגו בכבוד זה אל זה,וכמובן שיעמדו במטלות ויבצעו תורנויות מטבח,ישתתפו בישיבת דירה וכו... זאת הסיבה שבחרתי במקום הזה-החופשיות לבחור הכריעה את הכף! בנוסף אני אוכל לבוא הביתה בכל שבת ולבלות את השבת עם חבריי במקום מגוריי וכך ארחיב את מעגל חבריי , שהורחב ממילא בשנים האחרונות עקב כל המסגרות החברתיות שבהם הייתי. בשעות הבוקר יוצאים מרבית הדיירים לעבוד,כל אחד לפי מה שניתן לו בסל השיקום. בערך בשעה 13:00 מגיעים הדיירים להוסטל ומבשלים את האוכל בתורנות בסיוע אם הבית (ללמוד לבשל זה דבר מאוד חשוב). בשעה 14:00 - 15:00 ישנם ישיבות דירה וישיבת דיירים , ובשעה 15:00 מגיעים המדריכים שיושבים עם כל דייר ומלמדים אותו מיומנויות חיים - לכבס , לבשל , לצרוך שירותים חברתיים (תחבורה ציבורית , ללכת לדואר , לבנק) , לנהל חשבון בנק וכו... בשעות אחר הצהריים כפי שכתבתי ישנן פעילויות מגוונות שניתן לעשותם ויש גם חוגים בהוסטל כגון רכיבה טיפולית,קבוצת שיח וקבוצת ספורט. אני בהחלט מקווה ומאמין שבעזרת השם אעמוד בציפיות של תהליך השיקום ואצא לדיור מוגן,ואוכל למצוא את ייעודי בחיים ולתפקד לצד המגבלה שלי. אולם אני רוצה לדעת ממשתקמים אחרים ולחלוק איתם את ניסונם- כעיקרון אני מאוד מתלהב מההוסטל,אולם אני חושש שלקראת ההגעה אני אחטוף רגליים קרות ואתפרץ בבית ואקבל פחד. זה קרה לי הרבה פעמים לפני דברים ואני רוצה שתעזרו לי כיצד להתמודד עם הפחד וללכת להוסטל ולפחות לנסות להתאקלם שם. נוסף על כך אני מפחד שההוסטל ינמיך את ציפיותיי (מה שבטוח יקרה) ואני ארגיש שלא ציפיתי לזה בכלל וחשבתי על משהו אחר לגמרי , למרות שאני מאמין שלפחות חלק מציפיותיי טובות והן יתגשמו , בסך הכול הייתי שם ושמעתי על מה שהולך שם ממנהלת ההוסטל ומתאמת הטיפול. אשמח אם תעזרו לי כיצד להתמודד עם זה. בנוסף אני מפחד שלא אעמוד בתהליך השיקומי ואכשל , אשמח אם תעודדו אותי ותעזרו לי להתמודד עם הפחד. תודה רבה לעוזרים,ומצטער על ההודעה הארוכה, דניאל (שם בדוי)

שלום לך, קודם כל באמת תתאזר בסבלנות ותשתדל לזרום מה שיהיה יהיה אתה בסופו של דבר מחליט לעצמך. אשמח לדעת כמה פרטים בהקשר לאישור של נכותך הנפשית, האם קיבלת לצמיתות כבר בוועדה הראשונה? מהן האבחנות הנפשיות שיש לך? האם היית מאושפז פעם? כמה זמן ארכה הוועדה עצמה? ובן כמה אתה? סורי על השאלות הרבות. אשמח מאד לקבל קצת פרטים מאחר ואני לקראת וועדה עוד שבועיים בלבד וחשוב לי ככה ולצבור מידע בהקשר לנושא הזה ככה שאגיע יותר מוכן לוועדה עצמה ע"י ניסיונם של אחרים בנושא הזה. תודה רבה.