ברוכים הנמצאים וכל הכבוד על פורום תומך ומקצועי

מוזמנים להכנס ולקרוא באתר שלי מאמר בנושא חשיבות התקווה בתהליך השיקום וההחלמה אצל פגועי נפש להתראות אופיר http://www.malkisenergy.co.il/?p=136

שמח על כל מאמר של תקוה. אבל אני חולק על דבר אחד שבולט במאמר.הכותב מייחס את התקוה יותר למצב של נס,שתמיד אולי בסוף ישתנה משהו. אבל האמת, שיש לכל אחד תקוה! גם בעודו עדיין מוגדר כחולה, מערכת השיקום על כל זרועותיה, ועם דגש על פעילות שאתה אוהב ואתה מוכן להתאמץ קצת (?) בשבילה.וכאן אני מסכים עם איזשהו כיוון של 'מזל' כלומר כשאתה כבר יוצא מהמיטה הולך בין אנשים ועושה משהו אפילו הכי קטן, אחרי תקופה אתה שומע על משהו טוב, אולי מוצא עבודה יותר טובה, מכיר אנשים. לאט לאט מתקרב אל ההחלמה. זו תפיסת השיקום, וחשוב להבהירה. ולענת, האם אני צודק??

בנ"י בוקר טוב, אני מסכימה עם מה שאמרת. אני גם חושבת שלכל אחד יש תקוה ואני גם חושבת שצריך קצת (עם או בלי סימן אלה) להתאמץ בשביל התקוה הזאת. אני מאמינה שכשאנשים מתחילים את התהליך, שזה אולי הצעד הקשה ביותר, המשך התהליך מזין את עצמו. אחרי שמתחילים אפשר לדעת היכן להציב את הרף ואפשר להציב אותו במקום הנכון. יום טוב ענת