שאלה בסיסית

בשיקום. אני עם רצון לתפקד ומתחיל לעבוד למשל אבל אחרי שבוע פתאום אין את החשק. כיצד ניתן להתמודד עם זה? אני לא יכול לבוא נגד עצמי בשעה שאין לי חשק. לו היה לי מעט חשק הייתי עוד מנסה ומתאמץ, הבעיה שנגמר החשק. אבקש מאד ממך ומהמתמודדים ללמד אותי מה עושים? מה הסוד? וגם אם אחרים מתמודדים עם זה.

דויד שלום רב, אתה שואל שאלה חשובה מאוד. הלוואי שהייתה לי תשובה אחת חד משמעית לתת לך ולכל מי ששאלה כזאת מעניינת אותו. בטוח שמה שאתה מתאר קורה לעוד הרבה אנשים. העניין הוא שלכל אחד יש דרך אחרת. גם כאשר נגמר החשק ללכת לעבודה או להתקדם באופן אחר בדרך השיקומית, לדעתי מה שצריך לעשות הוא לנסות לחשוב על הדברים שמעבר. על המטרה שלשמה אנחנו משתדלים להתמיד בדרך הזאת, על מטרות הביניים או על דברים שקשורים שאינם העבודה באופן ישיר. כמו למשל החברים שאנחנו פוגשים, שיחה מעניינת שהייתה לנו במקום וכד'. אני מקווה שעוד אנשים יגיבו לשאלתך ויספרו מה מעודד אותם כשהם מאבדים את המוטיבציה שבוע טוב בהצלחה ענת

את כותבת להסתכל על המטרה ודברים נוספים שבדרך. אחדד את שאלתי:[ואגב, חבל שהגולשים לא התייחסו לשאלתי]. זה לא ענין של חשק סתם, זה ענין של כח רצון ולהתגבר לצאת מהמיטה ומהלא לעשות כלום. במקרה כזה המשקל של האין חשק [וכח נפשי] הוא פי כמה מהמטרה שגם כך היא לא כאן ועכשיו. אני מאד סובל מזה אשמח לכל תגובה.